בעקבות האוצר האבוד (במעמקי המחשב)

בעקבות האוצר האבוד (במעמקי המחשב)

חיפשתם מידע על ממצא – והתיאשתם? נברתם ב-DANA ובספרית חרס"ים -אך העליתם חרס בידכם? בקרוב מאוד – במסגרת פרויקט בהובלת מינהל מערכות טכנולוגיות ומידע, המציאות של ריבוי מערכות אחסון נתונים מיושנות ומנותקות זו מזו, תשתנה: כל המידע הארכיאולוגי יהיה זמין בלחיצת כפתור.

מלהיב? אפילו ב"Google" מתרגשים

כולכם מכירים את הסיטואציה הזו: אתם מחפשים מידע אודות ממצא כזה או אחר, מדלגים בין התיקיות במחשב האישי לשלל מערכות דיגיטליות שונות (ולא בהכרח ידידותיות למשתמש), "שורפים" זמן יקר ומשאבי שפיות.. אבל עכשיו, אנחנו נמצאים בפתחו של עידן חדש; במינהל מערכות טכנולוגיות ומידע ברשות, עמלים במרץ על העברת הארגון – מהעולם שהיינו מורגלים בו, ליקום חדש, מתקדם, זמין ויעיל, של חיפוש מידע.

במרץ 2023, החלה רשות העתיקות בתהליך למיפוי המערכות הקיימות והבנת המציאות הטכנולוגית בתחום הארכיאולוגיה – בפנים הארגון ובכלל. תוך כדי תהליך זה, הכין צוות מנהל מערכות טכנולוגיה ומידע, בהובלתו של אלבי מלכה, תוכנית אסטרטגית, שמטרתה הקמת מאגר דיגיטלי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל.

"חשוב לי להדגיש שאני מספר על העשייה בשם היחידה כולה", אומר אלבי. "העבודה שנעשית, היא לחלוטין עבודת צוות, שמורכב מאנשים טובים, איכותיים ומחוייבים".

המטרה המרכזית של הפרויקט היא לאגד את כל המידע הארכיאולוגי המפוזר במערכות השונות, ולארגן אותו כיחידה אחת. זאת, כדי לאפשר גישה נוחה ויעילה למידע לכל העוסקים בתחום", מסביר אלבי.

"כשהחלנו בבדיקה, הצטיירה תמונה לא טובה – ואפילו משברית, בכל הנוגע לאחסון המידע הרשותי", הוא אומר. "הנתונים ישבו במאגרי מידע מקומיים או במחשבים פרטיים, וחומר רב לא היה מגובה. משמעות הדבר היא שהמידע יקר הערך שאנחנו מיצרים בעמל רב, יכול היה לרדת לטמיון בכל רגע. גם לא הייתה לנו תוכנית להתאוששות מאסון, אם היה קורה חלילה. על רקע זה, התחלתי לבחון טכנולוגיות מתקדמות ושירותי ענן זמינים במסגרת פרויקט נימבוס הממשלתי, וכך הגענו לשירות Google Cloud, וכיצד יוכל לעזור לנו לנהל את הנתונים שלנו ביעילות".

עבודת צוות הניבה הישגים. צילום: יולי שוורץ

"פרויקט פורץ דרך" – רק התחלנו, וכבר – הכרה בינלאומית

התהליך החל בהצגת החזון למנהל, למועצה ולהנהלה, וקיבל את התמיכה המלאה של הצוות הניהולי. לאחר מכן, נרקמו שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות לצורך הקמת התשתית הטכנולוגית של המאגר.

בין הבולטות בחברות הללו, הייתה – מי אם לא – Google. בתחילת שנת 2024 נעשה פיילוט ראשוני שהעיד על היכולות

והפוטנציאל של ניהול המידע, ובהמשך – אף יצאה גרסה ראשונה – לעובדי הרשות בלבד בשלב זה, של המאגר הלאומי לארכיאולוגיה.

במהרה, הפרויקט כבר זכה להכרה והוקרה ברמה הארצית והעולמית. המאגר הארכיאולוגי הלאומי של ישראל, נבחר כפרויקט מצטיין בתחרות ארצית נחשבת בקהילה הטכנולוגית, וגם בחברת Google הוצג הפרויקט, בכנס השנתי של גוגל קלאוד בישראל, כפרויקט מצטיין, מתוך שאיפה שישמש דוגמה לפרויקטים דומים ברחבי הגלובוס. הכרה זו, הביאה הרבה כבוד לרשות בקהילה הטכנולוגיות במגזר הממשלתי ומחוצה לו, שם ציינו את התקדמותו המרשימה בתהליכים כגון העברת המידע לענן, תהליכי הגיבוי, ובפיילוטים ל-AI.

חשיפת אוצרות הקבורים עמוק בתחומי המחשבים –

בשנה האחרונה, יצא צוות ממנהל מערכות טכנולוגיות ומידע ל"צייד אוצרות דיגיטלי", ואסף כמות אדירה של נתונים.

"המשימה של איסוף המידע, אבטחתו והנגשתו נשמעת, אולי, פשוטה, אבל זה לא כך", אומר אלבי. "קטלוג הנתונים, האחדת מילות החיפוש והפיכת המידע העצום בהיקפו לנגיש הוא אתגר לא פשוט, שייקח זמן להשלים אותו", הוא מכין אותנו. לרשות העתיקות יש הרבה מאגרי מידע המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות לאיסוף מידע, כמו פוטוגרמטריה וצילומי מזל"טים, המטרה היא שכל העושר הזה, יהיה זמין לעבודת הארכיאולוגים.

"מרגע שהתקשרנו עם החברות והיה איך לעבוד, המשימה המיידית הייתה להפחית את הסיכון לאובדן נתונים" משתף מלכה. לשם כך, אסף צוות המחשוב ממקורות ואנשים רבים, את המידע למסד נתונים מרכזי, ולאחר מכן גיבה אותם ל-Google Cloud.

הפרוייקט זכה להכרה והוצג בכנסים בארץ ובחו"ל

לא קלה דרכנו

תהליך איסוף, האחדת המידע והנגשתו מהווה שינוי תפיסתי משמעותי, שכן שינוי בניהול תהליכי קליטת המידע הארגוני מביא עמו שינוי בהרגלי העבודה. הפרויקט לא נוגע רק במידע ובמערכות מחשוב, אלא – מטבע הדברים, גם בתהליכי העבודה. אלה מחייבים את העובדים – הן במטה והן בשטח, לשנות הרגלים. " הפרויקט לא יכול היה להתקיים ללא שיתוף פעולה של העובדים ויציאה מאזור הנוחות", אומר אלבי. "זו ההזדמנות להודות לכולם על ההתגייסות. השפעת אופן אחסון המידע על היכולת לחפש ולהנגיש אותו מאוחר יותר, היא קריטית. לשמחתנו, ראינו שכאשר העובדים, ובמיוחד הארכיאולוגים בשטח, הבינו את הערך המוסף שיינתן להם, שיתוף הפעולה התחזק משמעותית משמעותית".

"מנהלי מערכות מידע שהתוודעו לפרויקט, נדהמו"

לאחר שנאספו הנתונים, ובשל הכמות העצומה שלהם, צריך היה היה לפרק את המכלול לנתחים ניתנים לניהול, שאפשר להעתיק ולגבות בהצלחה. תוך מספר ימים, החל הצוות בתהליך הגיבוי וכך, הועברו בהצלחה לענן 95% מהנתונים.

"כשאני חושב על המצב הרגיש שהיינו בו, וכיצד הצלחנו להשלים את הגיבוי ל-Google Cloud ולהתחיל את ההתאוששות מאסון תוך חודש וחצי, זה פשוט מדהים," אומר מלכה. "מנהלי מערכות מידע אחרים נדהמים שהצלחנו לעשות את זה בזמן כל כך קצר."

מאירים את העבר בשיטות חדשות

עד היום, חוקרים צריכים לבלות שבועות בספרייה בחיפוש אחר מידע.

בימים אלה ממש, מתחילים במנהל טכנולוגיות פיילוט לאימון עם מודל AI , בסיוע מנהל ארכיאולוגיה, מנהל שימור ומנהלי המרחבים. מודל זה, מטרתו לענות על שאלות החוקרים וליעל את עבודתם. "אם נוכל לתת לחוקרים שלנו ולחוקרים מאוניברסיטאות ברחבי העולם גישה לעולם הנתונים העצום שלנו בסיוע הבינה המלאכותית, זה יהיה בעל ערך עצום למחקר," אומר מלכה.

אלבי מלכה. צילום: יולי שוורץ

אלבי מדגיש, כי בעת אימון המערכת בAI, נעשית הקפדה על פרטיות הנתונים. "המערכת לא משתמשת בנתונים פרטיים או נתוני חפירות שלא פורסמו לטובת הכשרת המודל, כך שהם נשארים מאובטחים".

במקביל לפרויקט הרחב הזה, נעשית עבודה רבה לשיפור העבודה השוטפות היום-יומית של המרחבים ויחידות המטה, מדגיש אלבי. "כך, לדוגמא, שדרגו השנה בענף טכנולוגיות ומידע את מערכת דו"ח ליזם הישנה, והדוחו"ת היוצאים היום ליזמים הם ייצוגיים ומכבדים את הרשות הרבה יותר מאלה שהופקו במערכת הקודמת. אנחנו בתהליכי עבודה משמעותיים בתחום שיפור המערכות הגיאוגרפיות, שכל כך רלוונטיות ומשמעותיות לעבודת השטח, אנחנו מבצעים רכש ופיתוחים למנהל שימור, לרבות המידע העצום הנאגר מפרויקט תיעוד העוטף, מקדמים שיפור במגוון מערכות ההון האנושי, משדרגים את ניהול המידע במערכות הכספים לרבות שדרוג אופן קבלת תשלום נוח ומאובטח יותר מאזרחים, מתחילים בקרוב שדרוג של תוכנת הספריה, שדרוג של פלטפורמה חדשה למערך הפרסומים, בונים מערכת ניהול לקוחות CRM לפיתוח משאבים – ובהמשך גם למוקד הרשותי, מסייעים לסידור התיזארווס הרשותי ביחד עם יחידת המדען הראשי, ועוד הרבה הרבה פרויקטים שיבשילו במהלך התקופה הקרובה".

לסיכום, אלבי אומר שעבודה רבה נעשתה, ועוד עבודה רבה לפנינו, "אבל כבר אפשר לראות ניצני עתיד ורוד ונח הרבה יותר לעבודה מכל מקום. בהזדמנות הזו, אני מבקש להדגיש כי כל מה שנעשה ביחידה שלנו, הוא תוצר של עבודה קשה. ההצלחה היא הודותלצוות החרוץ והנחוש, ואני מבקש להודות לכולם על ריצת המרתון הזו, שתצעיד את העבר קדימה. כל אחד ואחת בצוות שלנו הם מתנה ליחידה ולארגון. רשימת התודות לכל אחד ואחת מאוד ארוכה כך שנמנע מלהזכיר פרטנית את השמות, אבל התודה שלי אליהם היא מאוד אישית".

עובדים במינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע. צילום: יולי שוורץ

עובדים יקרים,

תקופת החגים מאחורינו, ואני מקווה שנחתם בחיק המשפחה וחידשתם כוחות לקראת האתגרים הבאים. מאז הכניסה הקרקעית…
Read More

על הפודיום – עם ארי לוי

ארי לוי, ארכיאולוג חופר-חוקר במרחב ירושלים, קיבל בשבוע שעבר את פרס דוד עמית למחקר ארכיאולוגי….
Read More

לעובדים שלום

הימים – ימי מלחמה. ימים שבהם החטופים עודם בעזה, ימים בהם אנו מאבדים חיילים מטובי…
Read More

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 + three =