על הפודיום – עם ד"ר יניר מילבסקי

על הפודיום – עם ד"ר יניר מילבסקי

ד"ר יניר מלבסקי – תושב ירושלים, נשוי פלוס 4 בנים, עובד ברשות העתיקות מזה 36 שנים. היושרה המדעית היא המוטו שלו, ויש לו גם מסר – "הפיצו לקהל הרחב את הידע הארכיאולוגי".

"הייתי רוצה לנסוע בזמן עם סוג של מכונה או חללית זמן, בין התקופה הפליאוליתית ותקופת הברונזה הקדומה, ולהבין כל הדברים שאנחנו לא מבינים גם אחרי עשרות שנים של חפירות ומחקר פרהיסטורי. נסיעה בזמן יכולה היתה לאפשר להבין את המעברים בין התקופות, בניגוד למשהו סטטי, קפוא בזמן", כך אומר ד"ר יניר מילבסקי, חוקר של התקופות הקדומות ברשות העתיקות, אשר נמצא רגע לפני פרישה לגמלאות. אירוע הפרישה מיניר יתקיים השבוע – ביום ד' הקרוב 6.3, וכולם מוזמנים!

 ספר לנו עליך. מה תפקידך כיום ברשות העתיקות?

אני תושב ירושלים, נשוי פלוס 4 בנים, ועובד ברשות העתיקות מזה 36 שנים. בשנה אחרונה שימשתי יועץ לממצאים מהתקופה הכלקוליתית במגה פרויקט יבנה-מזרח.

מה היו תפקידייך הקודמים?

אני חופר חוקר בכיר בתחום חפירות וסקר. שימשתי כראש ענף פרהיסטוריה. בסה"כ ניהלתי והשתתפתי בחפירות בכמעט 30 אתרים בכל הארץ. פרסמתי יותר מ-150 מאמרים ו-10 ספרים, וקבצי מאמרים. לימדתי באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בן-גורין בנגב ובאוניברסיטאות בארגנטינה, כחלק מתוכנית משרד המדע הארגנטינאי. ב-2023 גם קיבלתי מהם פרס לאות תודה על שיתוף הפעולה.

איך הגעת לרשות העתיקות ומה הביא אותך דווקא לכאן?

בשנת 1987 התנדבתי בחפירות מלחה (מנחת), וב-1988 התחלתי לעבוד כמנהל שטח באגף העתיקות במשרד החינוך. ההמשך – היסטוריה.

ד"ר יניר מילבסקי, מנהל החפירה בתל עירני. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

באילו פרויקטים השתתפת וזכורים לך לטובה?

היו הרבה; חפירת מלחה (מנחת) בירושלים – שהיתה החפירה הראשונה שלי עם גרשון אדלשטיין (ז"ל); חפירת חורבת עילין בצמוד לבית שמש, שהיתה החפירה הראשונה שהשתתפתי כעוזר מנהל חפירה עם ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה יחד עם אליוט בראון; חפירת רבדים במישור החוף היתה החפירה הראשונה שלי בפרהיסטוריה הקדומה עם עפר מרדר; חפירת יפתחאל בגליל עם הממצאים המרתקים של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית, שם עבדתי עם חמודי חלאילה ונמרוד גצוב;  חפירת עין ציפורי – אתר גדול וחשוב מהתקופה הכלקוליתית הקדומה והברונזה הקדומה, יחד עם נמרוד גצוב; וחפירת תל ערני, חפירה שפתחה לי דרך במחקר העוסק בתהליך העיור של תקופת ברונזה הקדומה ותקופת הברזל, אותה חקרתי יחד עם דימה ייגורוב ואוניברסיטאות אחרות.

דבר אהוב במיוחד בעבודה?

אני אוהב את הסקרנות ואת האתגר, את הקשר עם האנשים שלנו, שאוהבים את מה שהם עושים, אני אוהב את ההתמסרות לעבודה ואת ההקפדה על הדיוק בה. קשה למצא דברים כאלה במקומות אחרים.

האם יש פרויקט או מחקר מעניין שמעסיק אותך בימים אלו?

אני עובד על מספר פרויקטים. אחד מהם הוא "תוי יוצר בכלי חרס מעין ציפורי" – אתר מתקופת הברונזה הקדומה בגליל. אני צפוי להרצות על כך בכנס שעתיד להיות בקפריסין, יחד עם קולגות אחרים. ייתכן שתווי יוצר, סימנים חרותים בכלי החרס, הם העדות הראשונה של סוג של כתב שנולד במשך יצור כלי החרס לצורך סימון כלשהו.. יש לי עוד מספר פרויקטים – מקור חפצי השנהב בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה (יחד עם קולגות מאוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית), והמשך החפירות בתל ערני יחד עם קולגות מאוניברסיטאות קראקוב, בן-גוריון ובואנוס איירס, במימון חלקי של משרד המדע הארגנטינאי. בנוסף, אני ממשיך מלווה את החפירות של התקופות הכלקוליתיות ביבנה מזרח.

חלום מחקרי/מקצועי?

הכי חשוב לי שיגידו שדייקתי בחפירות ובמחקר, שהעליתי את רמת העבודה הארכיאולוגית ברשות ובכלל, ושעזרתי לקולגות ולתלמידים להתקדם.

מימין לשמאל: ד"ר יניר מילבסקי, אבי לוי, פרופ' עופר מרדר ופרופ' ישראל הרשקוביץ בחפירת רבדים. צילום: יולי שוורץ

3 עובדות  שמרביתנו לא ידענו עליך?

1.      נולדתי בחדרה, גרתי בקיבוץ מצר שנה אחת, ושנה נוספת בתל אביב לפני שנסעתי עם ההורים שלי לארגנטינה. 
2.      הייתי מוזיקאי והתחלתי ללמוד מוזיקה באוניברסיטה. נגנתי בחליל ובגיטרה והלחנתי שירים. למדתי מוזיקולוגיה שנה אחת וההתכוונתי להיות מלחין.
3.      באתי מארגנטינה ללמוד שנה בארץ ונשארתי 37 שנה!

אם לא היית בתפקידך הנוכחי, במה היית הכי רוצה לעסוק כמקצוע?

התפקיד שלי par excellence הוא להיות ארכיאולוג

איזו דמות היסטורית היית רוצה לפגוש, מה הייתי אומר לו/ה ועל מה הייתם מדברים?

הייתי רוצה לפגוש את הHomo sapiens  הראשון. אני רוצה לדעת מה הוא חשב, איך ההבנה שלו  את עצמו ואת סביבתו היתה שונה ממינים אחרים – כולל בני אדם קדמונים, איך הוא תפס את השוני שלו מהסביבה. איך הוא ייסד את החברה האנושית הראשונה. דמויות היסטוריות השאירו עדויות כתובות. נכון שלא צריך להאמין לכל מילה כתובה, אבל האדם הקדום לא השאיר לנו מילים, ולכן, הייתי מפיק הרבה מאוד ידע ממפגש עם אותו בן אדם קדמון.

מוטו לחיים, מסר לעובדי הרשות?

האמת המדעית -אם קיים דבר כזה- והכנות (sincerity) הארכיאולוגית,  הם המוטו של הארכיאולוג.
המסר שלי לעובדי הרשות הוא שהתכונות האלו – יחד עם דגש על איכות העבודה, הם מה שאנו צריכים לדרוש מעצמנו. בנוסף – הפיצו את הידע שצברנו לקהל הרחב!

עוד משהו שכדאי לנו לדעת?

אמנם אין ערך תחת שמי בוויקיפדיה ואני לא פעיל בFacebook-, אבל אפשר לקרוא כל מה שכתבתי ויש כמה סרטונים בyoutube  עם הרצאות וראיונות שבהם השתתפתי 😉 מוזמנים!

עובדים יקרים,

תקופת החגים מאחורינו, ואני מקווה שנחתם בחיק המשפחה וחידשתם כוחות לקראת האתגרים הבאים. מאז הכניסה הקרקעית…
Read More

על הפודיום – עם ארי לוי

ארי לוי, ארכיאולוג חופר-חוקר במרחב ירושלים, קיבל בשבוע שעבר את פרס דוד עמית למחקר ארכיאולוגי….
Read More

לעובדים שלום

הימים – ימי מלחמה. ימים שבהם החטופים עודם בעזה, ימים בהם אנו מאבדים חיילים מטובי…
Read More

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 × 4 =