פרויקט הדיגיטציה של ארכיון החפירות הישראלי
ארכיון רשות העתיקות מחולק לשלוש תקופות עיקריות:
- הארכיון המנדטורי – בו נמצא תיעוד החפירות שנערכו בתקופת המנדט – עד 1948
- ארכיון מחלקת העתיקות – תיעוד חפירות מקום המדינה ועד הקמתה של הרשות ב-1990
- חפירות רשות העתיקות מאז הקמתה בשנת 1990
בשנים האחרונות, רשות העתיקות שמה לעצמה למטרה להקים ארכיון מדעי דיגיטלי, שיכיל את כל המידע המתועד על חפירות במדינת ישראל מאז הקמת המדינה בשנת 1948, ועד היום.
לאור מורכבות הפרויקט, הוחלט תחילה על ביצוע פיילוט, במסגרתו נבחנו היבטים כגון: יישום תהליך אופטימלי מבוסס על ידע מצטבר בארץ ובעולם, שימור נייר פיזי, אינדוקס של פריטי הארכיון השונים, בחירת אמצעי אחסון לטווח בינוני וארוך, ועוד. לאחר הצלחת הפיילוט, התקבל גם אישור הדרג הניהולי ברשות העתיקות, והפרויקט יצא לדרך בשנת 2020.
תוצרי הפרויקט יהיו זמינים בפורטל המידע החדש של רשות העתיקות וישמשו מקור ידע לציבור הרחב ולציבור החוקרים בפרט.
תהליך הדיגיטציה מתבצע על ידי עובדי רשות העתיקות, עובדי חברת כ"א, סטודנטים וגמלאי רשות העתיקות, שתורמים מהידע והניסיון הרב שלהם אותו רכשו במהלך שנות עבודתם ברשות. על סריקות התוצרים אמונות חברות סריקה חיצוניות.
הפרויקט מנוהל על ידי יואב ציונית, מנהל תחום ידע ומידע. על צד הניהול המקצועי אמונה סבטלנה מצקביץ, מנהלת דיגיטציה ברשות ובעלת התמחות בתיעוד דיגיטלי של ידע ומידע ארכיאולוגי.
במה עוסקת גאואינפורמטיקה?
מזל טוב: תחום חדש הוקם בבמינהל ארכיאולוגיה של רשות העתיקות. התחום כולל את ענף טכנולוגיות השדה (פוטוגרמטריה, שרטוט ומדידות), תיעוד חפירות ("דנה"), מחקר GIS וענף הסקר. בראש התחום, עומד חי אשכנזי, שהגיע לרשות אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרנקפורט.
תחום גאואינפורמטיקה ימשיך להתרכז בתיעוד דיגיטלי של חפירות הרשות ובהנגשת המידע לחוקרים, כדי להקל על תהליך המחקר. בנוסף, ימשיכו עובדי התחום לבחון וליישם טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות. ענף ה-GIS והסקר חוזרים לפעול תחת התחום ואנחנו מזמינים את חוקרי הרשות ליזום מחקרים הקשורים לתחומים אלו.
עתיקות 106
כרך 106 של כתב העת עתיקות יצא לאור. כתב העת מציג תגליות, מאמרים ודוחות חפירה מירושלים – הן בתחומי העיר העתיקה הן בתחומי העיר החדשה.
בין הפרסומים שראו אור לראשונה בכרך זה: מערת קבורה מבית צפאפא מתקופת הברונזה התיכונה, שם נמצאו קנקנים ובהם שרידי שמן זית, חרפושית, קמע וחותם גליל; מערת קבורה מפוארת מימי הבית השני בתל ארזה, שבחזיתה חקוקה כתובת; שרידי ביצור וגרם מדרגות בהר ציון; כתובת ארמית על חרס בכתב ראי מהתקופה ההלניסטית, שנמצאה סמוך לקשת וילסון; חותם הנושא שם פרטי על רעף חרס מהתקופה הרומית ממנהרות הכותל; רחבת שער מרוצפת מימי הורדוס, המשתרעת בחזית שער וורן; מנזר מהתקופה הביזנטית בהר חומה ובו מטמון של שלושה מטבעות זהב ושרידי תעשיית מתכת בחניון גבעתי, מתקופת המעבר הביזנטית/האסלאמית הקדומה.
שתי סיבות לבקר במוזיאון החדש בעיר מודיעין:
הראשונה: מעניין שם! השניה: אפשר לקפוץ לומר שלום למירב שי
סיפור שושלת החשמונאים הוא סיפור של גבורה ועוצמה יהודית, שעיצב, במובנים רבים, את האתוס הלאומי שלנו. מוזיאון מורשת החשמונאים החדש והמרשים שנפתח במודיעין, מספר את הסיפור בדרך מרתקת, משעשעת ומעמיקה בו זמנית.
אחרי שנתיים של עבודה מאומצת, שנמשכה גם בתקופת הקורונה, נפתח במודיעין-מכבים-רעות, במבנה אדריכלי מיוחד במרכז העיר, מוזיאון חדש – "מורשת החשמונאים מאז ועד היום".
מבחנה היסטורית, מודיעין מוכרת כמקום מוצאם של החשמונאים (המקבים): כאן היה מקום מושבם וכאן הם הניפו את נס המרד ביוונים – המרד שהוביל בסופו של דבר להקמת ממלכת החשמונאים, הממלכה שעיצבה את הישות היהודית-הלאומית לדורות הבאים.
מדובר במוזיאון ייחודי בארץ, המשמש גשר בין העבר להווה ולעתידה של העיר, ומאפשר חיבור מרגש להיסטוריה המפוארת של המקום.
המוזיאון מתאים לביקור מבוגרים, בני נוער וילדים. לכל אחת ואחד מהם, צפויה חוויה אינטראקטיבית, המאפשרת להם להפוך לשותפים פעילים בסיפור על החשמונאים; הם יוכלו להתנסות בפתרון חידות, להשתתף בתחרויות, ולהכיר אתרים וממצאים ארכיאולוגיים, מאלה שנמצאו על גבעת התיתורה, וברחבי העיר. מבנה המוזיאון עצמו משתף גם הוא פעולה עם המשחק; הוא עשוי שורת קורות בטון, שכל אחת מהן מייצגת נדבך אחר בזמן, מהאלף ה-9 לפני הספירה ועד היום. בסוף הסיור מצפה למבקרים מיצג רב-חושי, שלוקח אותם להרפתקה במנהרת הזמן, עד לשלבי התפתחותה של העיר המודרנית.
המוזיאון הוקם בשיתוף פעולה עם עיריית מודיעין-מכבים-רעות, רשות העתיקות ומשרד ירושלים ומורשת. מוצגים בו יותר מ-150 פריטים עתיקים, המספרים את סיפורו של המקום. כל הפריטים נחשפו ברחבי מודיעין, חלקם – בהשתתפות תושבים ותלמידי העיר. בין היתר, מוצגת בו גלוסקמה עם כתובת בארמית, כתובה בדיו שחורה, עליה שמו של שמעון בל אלעזר, שם נפוץ בחברה היהודית בימי הבית השני. כמו כן, מוצגים עיטורי קיר (פרסקו) מבית הכנסת באום אל-עומדן שעוטרו בדוגמא דמויית שיש הזהה לעיטור בתי התושבים האמידים בעיר העליונה בירושלים.
כל אחד מהממצאים במוזיאון מספר את סיפורו של המקום. הם נבחרו על ידי אוצרות רשות העתיקות עדנה אייש ונוית פופוביץ', שאיתרו באוצרות המדינה פריטים מסוגים שונים: מטמונים, מחיי יום-יום, תכשיטים, מסחר, כלכלה ועוד. הבחירה נעשתה תוך כדי חשיבה מעמיקה, ולאחר תהליך מחקר ושיתוף הפעולה עם ארכיאולוגים רבים שעבדו בחפירות במודיעין לאורך עשרות שנים. אוצרות המוזיאון עשו "חפירה" משל עצמן: פתחו ארגזים, וגילו מציאות שהיו חבויות בין דפי המאמרים. הן זיקקו את המילים, חפרו בספרים, חפרו לחוקרים, למעצבי פנים, למעצבת גרפית, לעורכים, ואפילו ניקו אבק.
והנה התוצאה: מוזיאון יפיפה וחדשני, המשתרע על פני כ-700 מ"ר, ואתם פשוט חייבים לבקר בו (ולא לשכוח לקפוץ לומר שלום למירב)
כתובת המוזיאון: דם המכבים 24, מודיעין-מכבים-רעות. את שעות ואת ימי הפתיחה ניתן לבדוק באתר המוזיאון
תוכן וביצוע תערוכות: קומפיוגרפיק
עיצוב תערוכות: סטודיו ניצן רפאלי
תצוגה חדשה במועצת נאות חובב עוסקת בהתיישבות הקדומה ברמת הנגב
כולם מכירים את נאות חובב בתור אזור התעשיה וההייטק הכי גדול בדרום, אבל לא רבים יודעים שכבר בתקופת הברזל (מהמאה ה-11 ועד המאה ה-8 לפני הספירה, ימי הבית הראשון) קמו באזור זה יישובים קטנים רבים. ההתיישבות באזור הגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית-האיסלאמית הקדומה (מהמאה ה-5 ועד המאה ה-7 לספירה).
בתחום המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב נחשפו שניים מאתרים אלה: האחד – בין כביש 40 למסוף הרכבת, והשני – בקצה המערבי של בריכות החמצון.
לאחרונה הוקמה בנאות חובב תצוגה, אותה אצר ד"ר צביקה גל, הכוללת פריטים מאוצרות המדינה שהתגלו בחפירותיה של סבטלנה טליס במקום, וממצאים נוספים מהאזור. הממצאים מעידים, כי בתקופת ההתיישבות הקדומה, הקרקע הזמינה התאימה לגידול תבואות, ומי התהום הגבוהים לאורך אפיקי הנחלים, משכו אליהם מתיישבים, שעסקו בחקלאות עונתית וברעייה.
בתצוגה ניתן להתרשם מקנקנים, פכים ופכיות, משקולות אבן ופך, צמידי ברונזה ומגוון חפצי עצם.
המסע המופלא לארץ הקודש: אוסף הספרים הנדירים בספרית רוקפלר
ספריית רשות העתיקות היא הספרייה הארכיאולוגית החשובה במזרח התיכון. ראשיתה בימי המנדט הבריטי, ככל הנראה בשנת 1926. בספרייה נמצא אוסף ותיק ונרחב של פרסומים בתחום הארכיאולוגיה של ארץ ישראל ושכנותיה. הספרייה מהווה בית קבע לכ-120,000 ספרים וכתבי עת.
אוסף הספרייה כולל גם ספרים נדירים בני המאות ה- 16-17, חלקם נכתבו בידי צליינים אירופיים, ובהם רשמי מסעותיהם בארץ הקודש, וחלקם – בידי חוקרי ארצות ומשלחות צבאיות למזרח הקדום. הפרסומים הרבים, שנכתבו על ידי היסטוריונים, תיאולוגים וגיאוגרפים מאירופה הנוצרית, משקפים את ההתעניינות הרבה שלהם בארץ הקודש ובירושלים בפרט.
דפי הספרים משופעים במפות דרכים, בתחריטים, באיורים, בתיאורי מקומות ובנושאים מרכזיים המאירים את החיים בלבנט בתקופתם. ספרים אלה, הם מהנכסים החשובים שיש בידי המחקר לצורך לימוד ההיסטוריה של א"י.
הספר הקדום ביותר בספריה פורסם בשנת 1519. כתב אותו איונס רומברכט – כומר דומיניקני ידוע, שהיה פרופסור לתיאולוגיה באוניברסיטת קולון. בספר זה, מופיעה דוגמא קדומה ביותר ללקסיקון מודפס של שמות גיאוגרפיים בארץ ישראל. אלה, סודרו בהתאם לנושאים מהתנ"ך.
זהו שמו של הספר בלטינית:
Ioannes Romberch. 1519. Veridica Terre Sancte reginoumque finitimarum ac in eis mirabilium Descriptio,Venice
בתרגום לעברית: "כל האמת על ארץ הקודש, הממלכות השכנות והניסים שבהן".
אוסף הספרים הנדירים שלנו מוצג למעוניינים בכך, אך ורק בתיאום מראש עם ספרניות הרשות, ובתנאים קפדניים ביותר.