מערת צדקיהו המרהיבה – מערה חצובה קדומה, ענקית בגודלה, אשר לפני הקורונה גם ארחה מופעים של טובי הזמרים והזמרות בארץ, עוברת בימים אלה עבודות שימור מאתגרות, במטרה לשוב ולהשמיש אותה לביקור קהל

מערת צדקיהו שוכנת במרחק הליכה קצר ממוזיאון רוקפלר וליד שער הפרחים. שטחה משתרע על פי 9000 מ"ר, וגובה התקרות בה מגיע ל-15 מ'. מקור שם המערה באגדה, המספרת שבשנת 586 לפנה"ס, נס צדקיהו מלך יהודה מפני הבבלים עם חורבן בית המקדש הראשון לכיוון יריחו והוא הסתתר במערה זו.
מערת צדקיהו שימשה מקור לחציבה של אבני בנייה בתקופות שונות; במקום עדויות לפעילות החציבה, בדמות ריבועים, מלבנים, חריצים וגושי אבן בקירות המערה, בתקרה וברצפה.

ניתן לזהות במערה מעט שיטות חציבה האופייניות לימי בית ראשון (יש מי שמשערים שמכאן חצב המלך שלמה את אבני הבנייה לייסוד הר הבית), ובעיקר ניכרות בה שיטות חציבה האופייניות לימי בית שני, אז המערה שימשה כמחצבה. נראה, שהמלך הורדוס השתמש באבנים שנחצבו מהמערה לבניין בית המקדש השני, וייתכן שגם לבניית הקירות העצומים שתוחמים את הר הבית, ובתוך כך את הכותל המערבי.

יש הסוברים שהמערה נחסמה במאה ה-11 בידי הפאטימים, אשר חששו כי אויביהם ייכנסו למערה ודרכה יפרצו אל העיר. כך או אחרת, המערה הייתה חסומה עד אמצע המאה ה-19. בשנת 1854, בדרך מקרה, גילה המיסיונר האמריקני ג'יימס טורנר ברקלי את פתח המערה, ואף עסק במדידתה.
השימוש האחרון והידוע של חציבת אבנים מהמערה קשור לבניית מגדל השעון מעל שער יפו, בראשית המאה ה-20.
המערה נחקרת בשנים האחרונות ע"י יחיאל זלינגר ממרחב ירושלים.

לאחרונה, הפכה החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י) את המערה גם לאתר המארח מופעי מוסיקה, ובמקום נוצר צורך להתמודד עם פגעי הזמן במקום, ולהבטיח את בטיחות המבקרים. צוות מומחים ממנהל השימור שלנו פתח בפרויקט שימורי בתוך המערה: חברי הצוות, יוסי וקנין, יעל קלמן ורותם רם, מתמודדים עם אתגרים רבים בשימור המקום. העבודות, שנעשות בתנאים לא פשוטים, מתמקדות בתקרה, כוללות, בין היתר, עיגון והסרה ממנה של חלקי סלע, מילוי סדקים ועוד.