אם עליזה ריאר מציעה לכם לשחק איתה שש-בש, כדאי שתדעו שהיא כנראה תנצח, כי היא אלופה במשחק! המפקחת ממחוז חיפה, שעד לא מזמן הדריכה במרכז החינוכי, מספרת לנו באיזו תקופה הוכן, לדעתה, הכריך המושלם, למה היא מחכה שיבנו מכונת זמן, וגם – שעבודתה, היא הגשמת חלום ילדות: "כל פרויקט שאני משתתפת בו, נוגע לליבי".
כיום, אני גרה בעוספיא עם בן זוגי ושני הכלבים שלנו.
לפני כשנתיים הצטרפתי לצוות המפקחים במחוז חיפה של מרחב מרכז, ובהמשך, צוותתי לניהול שטח בחפירה ביהוד – ומאז אני שם. בשנים קודמות (2017-2020) עבדתי במרחב ירושלים בצוות החינוך וההדרכה.
בשנה ב' של לימודי התואר הראשון, התחלתי להדריך בחפירות הנחלה במחוז ירושלים.
במסגרת התפקיד הזה, השתתפתי בחפירות רבות כמו מוצא, רמת בית שמש, הארמונות האומיים במרכז דווידסון, ופגשתי אנשי מקצוע רבים. לאחר 3 שנים הצטרפתי לצוות ארכאולוגי של חפירות ברחוב המדורג בעיר דוד, שם הייתי מנהלת שטח במשך שנה.
עוד במוסקווה, לפני שעליתי לארץ, ידעתי שאני רוצה לעסוק בארכיאולוגיה. התרבויות הקדומות והעולם העתיק תמיד ריתקו אותי.
לאחר שהתחלתי לימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, התחלתי לעבוד במכון לארכיאולוגיה, אבל מאוד התגעגעתי להיות בשטח. מכיוון שתמיד אהבתי להדריך, הרגשתי שתפקיד במרכז החינוכי ברשות העתיקות "תפור עליי". שם, יכולתי להיות בשטח, גם לעשות משהו שאני מאוד אוהבת – להדריך, וגם להתעמק בעולם ארכאולוגי.
אני אוהבת את זה שהעבודה שלנו מלאה בהפתעות, אני אף פעם לא יודעת למה לצפות. העבודה שלנו, המפקחים, שנעשית כל יום במקום אחר ועם אנשים אחרים, מלמדת אותנו להיות גמישים, פתוחים ויצירתיים. מעבר לכך, אני עובדת בתוך צוות תומך ועוזר, שמעורר בי השראה.
בתפקיד הנוכחי, האתגר הגדול ביותר הוא לא העבודה עצמה, אלא הדרך לעבודה. אני נוהגת בין 3 ל-4 שעות בכל יום, זה בהחלט מעייף.
ברור שבתקופה הכלקוליתית! החברה אנושית כבר מאוד מפותחת, יש אוכל טעים (לחם וחמאה זה הכריך המושלם) אבל הטבע עדיין פראי וזה נראה שאנשים וטבע עדיין מאוד מחוברים ומצליחים לשמור על הורמוניה מסויימת. אני רק מחכה שיבנו מכונת זמן!
אני אוהבת את תחושת הלא-נודע, כאשר אני מגיעה לשטח בשעות הבוקר המוקדמות, כשהשמש עוד לא זורחת, הפועלים עדיין לא התחילו את העבודה, וכל העולם דומם. בלב שלי אני שואלת את האדמה "אילו הפתעות הכנת לי היום? מה הדבר החדש-ישן שיתגלה לנו?"
כל פרויקט שלקחתי בו חלק, תפס חלק גדול בלב שלי – גם החפירה עצמה והממצאים בה, וגם האנשים שאיתם עובדים, יום אחר יום, ביחד, למטרה משותפת.
הכל אפשרי. עם אמונה בה', צפו לדברים מדהימים! עכשיו כל המחשבות שלי מושקעות בחפירה שבה אני לוקחת חלק. בימים אלה, נחשף ביהוד בית קברות מתקופת הברונזה. החפירה הזו מעלה שאלות רבות. מה הייתה משמעות שיטת הקבורה הקשה והמסובכת? למה הם בחרו לקבור דווקא במקום הזה? מה היו האמונות של האנשים באותה תקופה לגבי העולם שלאחר מוות? מי היו האנשים עצמם? מאיפה הם באו? איך הם חיו ואיך הם מתו?
הלוואי שלפחות לחלק מהשאלות נוכל למצוא תשובות לאחר החפירה הזו.
1. סיימתי תיכון חרדי במוסקבה.
2. החפירה הראשונה שהשתתפתי בה בארץ הייתה חפירת בחניון גבעתי בירושלים. לאחר מכן, חזרתי לאתר כמדריכה ברשות העתיקות.
3. אני אלופת שש-בש.
ועוד משהו: אני מתנדבת בפריקט שעוזר לבני נוער מברית המועצות לשעבר, שעלו לארץ בשנה אחרונה (ולא רק), להתאקלם במקום החדש. אנחנו יוצאים לטיולים, עושים סדנאות יצירה, ונפגשים עם אנשים חדשים.
תמיד יש מה לגלות!
הייתי עובדת במשהו שקשור לעולם החי והצומח – אולי ברשות הטבע והגנים, ובטח עדיין הייתי משלבת את זה עם הדרכה וחינוך.
נגישות
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים
לאפס את כל האפשרויותcached
