רגע לפני חופשת הפסח, התכנסו אנשי יחידת המגילות, אוצרות החומרים האורגניים ומשמרים מתחום טיפול בממצאים, לסדנה שהיא הכל חוץ משגרתית: סדנה לעיבוד עורות והכנת קלף. הסדנה הועברה ע"י ד"ר תרזה אמריך-קמפר, מומחית לעיבוד עורות בעולם העתיק, ופרופ' לינדה הורקומב, ראש המחלקה לארכיאולוגיה ניסויית באונ' אקססטר, אנגליה. בהשתלמות שהתקיימה המעבדה החיה של הפורום הישראלי לארכיאולוגיה ניסויית במתחם קק"ל בגבעת ישעיהו, זכו המשתתפים להתחקות אחרי תהליך הכנת הקלף וכן, להתנסות בשיטות עיבוד מסורתיות המדמות את השיטות המשוערות מלפני אלפיים שנה.
מגילות מדבר יהודה משמרות בין היתר חלקים מספרות דתית ענפה מתקופת הבית השני ועדויות מנהליות וצבאיות מתקופת המרידות.
כ-80% מהממצא הכתוב על מצע אורגני השמור באוספים של רשות העתיקות עשוי מעור של חיות ו-20% עשוי פפירוס.
קיום הסדנה הוא חלק ממימוש תפיסת המחקר של יחידת המגילות הרואה בכתבי היד העתיקים האלה לא רק ממצא טקסטואלי, אלא גם ממצא ארכיאולוגי. הבנת החומר ותהליכי הייצור של המגילות, על כלל מרכיביו, חשובה לזיהוי של תופעות לבלריות עתיקות, ובעיקר, להבנת מצב ההשתמרות של המגילות ולקידום תהליכי השימור בהם נוקטים במעבדות.
"היום הראשון הוקדש להכנת העורות ולהסרת שאריות הבשר והשומן מהצד הפנימי של העור והשיער והאפידרמיס מהצד החיצוני," מסבירה עילית כהן-עופרי. " שיחזרנו שתי שיטות עיבוד מסורתיות, ממש כמו שאנו מעריכים שעשו בעבר. בשיטה האחת השתמשנו בעצם – שיטה שמתאימה יותר לביצוע בתקופות הפרהיסטוריות, ובשיטה השנייה השתמשנו בכלי בעל להב קהה, כפי שסביר להניח, היה נהוג בתקופות הקלאסיות."
"הקרצוף, השפשוף והרמת העורות הרטובים דרשו מיומנות והפעלת כוח מבוקר, על-מנת שלא לגרום נזק לעורות" מספר שי הלוי. "כשהעורות היו נקיים, קשרנו ומתחנו אותם במסגרות עץ שבנינו במיוחד, והשארנו אותם להתייבש במהלך הערב והלילה."
"ביום השני, המשכנו לעבד את העורות שכבר התייבשו. החלקנו אותם משאריות ופגמים באמצעות אבן פומיס (אבן ספוג), ולאחר מכן משחנו אותם בטאנינים צמחיים – חומרים צמחיים, המשמשים לייצוב הקלף ומניעת תהליכי ריקבון," מספרת יוליה שמידוב. "בנוסף, ביצענו ניסוי, והשתמשנו במים רותחים במטרה להחליק בשנית את מרקם הקלפים. רק אחרי שהעורות התייבשו, שחררנו את הקלפים ממסגרות העץ" מוסיפה חמוטל בר-כהן.
"הסדנה הסתיימה בתרגיל כתיבה על הקלפים שהפקנו," מסבירה ביאטריס ריאסטרה. "כתבנו משני צדי העורות בקולמוסים ובסוגי דיו שונים. זה אפשר לנו לחוש את המגע של הקולמוס בקלף, לחוות את האינטראקציה בין הדיו לעור, ולהבין עד כמה איכות החומר משפיעה על איכות הכתיבה. בסוף, לקחנו את הקלפים שיצרנו להמשך מחקר במעבדת המגילות."
"הסדנה הייתה מרתקת, וסיפקה לנו מידע רב על תהליך יצירת הקלף ששימש לכתיבת מגילות מדבר יהודה," מסכם ג'ו עוזיאל. "ההתנסות והמידע שרכשנו, ללא ספק יתרמו לנו בתהליכי השימור והמחקר. כולנו ציפייה לסדנה הבאה."
צילומים: שי הלוי.
לעובדים שלום
התחדשנו: רשות העתיקות הקימה בבית שמש מרכז לוגיסטי – ובצמוד לו – מרכז לאחסון הפסיפסים הקדומים של ארץ ישראל – מהמתקדמים בעולם
על הפודיום – נדאל סנדוקה
דבר המנהל
בעקבות האוצר האבוד (במעמקי המחשב)
