הַבַּיִת יָפֵֶה גַּגּוֹ עֲגֹל
הַבַּיִת צִבְעוֹנִי יָרֹק אָפֹר כָּחֹל.
הַבַּיִת נֶחְמָד… אַךְ הוּא צַר,
אֵין בּוֹ מָקוֹם לְשׁוּם דָּבָר!
אֵיךְ תֵּשֵׁב יָעֵל? אֵיךְ תָּקוּם? אֵיךְ?
יָעֵל נִסְּתָה וְהַסַּל הִתְהַפֵּךְ,
נָפַל הַגַּג וְהִתְגַּלְגֵּל, רֹאשׁ עִם רֶגֶל הִתְבַּלְבֵּל, הַכֹּל סָבִיב הִסְתַּחְרֵר.
צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בַּיִת אַחֵר!
להעביר את תכולת הבית של הילדה יעל מספרה המפורסם של מרים רות זה דבר אחד, אבל לנייד את כל תכולת ה"בית" של ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות – כמו גם של כל תחום טיפול בממצאים בהר חוצבים, על כל מורכבויותיו, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
כידוע, ממש בקרוב, תעבור רשות העתיקות ממתקניה השונים שפזורים בירושלים, אל בנין הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'ני שוטנשטיין, שנבנה ממש ממול מוזיאון ישראל.
המעבר לבית המשודרג מלווה באתגר לא פשוט – זה של האריזה, הקיטלוג והשינוע. אם בדרך כלל אנחנו נזהרים שלא לשבור את הסרוויס של סבתא, או חפצים סנטימנטליים אחרים במהלך ההובלה, הרי שהמעבר שלנו ברשות העתיקות מחייב העברה של אלפי ממצאים בני מאות ואלפי שנים, אשר רבים מהם רגישים. כעת, כאשר החלק הראשון של המעבר הושלם, רבקה כהן- אמין, מנהלת מחסני המעבר אשר ניצחה על הפרויקט המסובך של מעבר מתקן הר חוצבים, מרשה לעצמה חצי נשימת רווחה. "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. המעבר הפיזי של הממצאים מהר חוצבים לבית הרשות הושלם, אבל עדיין נותרה הזנת מיקומי הממצאים החדשים במערכת".
תהליך המעבר החל כבר לפני שנתיים, כאשר, כנתון בסיסי, נאמר למחסני המעבר שבשל מגבלות מקום, לא ניתן יהיה להעביר את כל 17,000 הארגזים שאוחסנו בהר חוצבים אל הקריה הלאומית. "למעשה, הובהר לנו ש"רק" כ-5,000 ארגזי ממצאים יהיו זמינים לחוקרים", אומרת רבקה.
עומס, עומס
התהליך, שהצריך זמן ומחשבה רבים, התקיים במקביל לפעילות השוטפת. "המשכנו לתת שירות לארכיאולוגים; קלטנו מהשטח ממצאים לטיפול ואחסון, ובמקביל – התכוננו למעבר. אנחנו, במחסני המעבר, למודי ניסיון, והיה ברור שככל שנתחיל במלאכת האריזה והמיון מוקדם יותר, כך נחסוך מעצמנו לחץ של רגע האחרון. המטרה המרכזית הייתה לשמור על הסדר, לוודא שהכל רשום, ולתחזק שפיות תוך עמידה בלוחות הזמנים".
מגייסים צוות: "חיפשנו אנשים עם יושרה"
"בחודשים הראשונים, עיקר האתגר היה לאתר צוות עובדים קבוע, שיסייע לי, ובעיקר לאהרון שריקר – יד ימיני, ברישום ובאריזה. למשימה נדרשו עובדים אחראים ואמינים, בעלי יכולות למידה וריכוז גבוהים, שיקפידו על רישום מדוקדק של הפריטים השונים ומיקומם. בסופו של דבר, לאחר נסיונות רבים שלא צלחו, עלה בידנו לגייס את את טלאל אבו סארה וזוהייר אבו מיאלה – צוות העומד בדרישות שלנו, והכשרנו אותם למשימה. זוהי הזדמנות לומר להם תודה על העבודה יוצאת הדופן. זה היה סוד ההצלחה: אנשים מסורים, שידעו לעשות את העבודה.
אז איך מתעדפים 5,000 מתוך 17,000 ארגזים?
"תהליך מיון הממצאים וקביעת מיקומם החדש נעשה בתיאום מלא עם הארכיאולוגים", מדגישה רבקה. יחד עם הארכיאולוגים עברנו חפירה חפירה, וסיכמנו אילו ארגזים עוברים לבית הרשות".
"היו ממצאים שהדירו שינה מעיני"
האתגר הנוסף אותו מתארת רבקה הוא השמירה על הממצאים המיוחדים. "יש חפצים שמדירים שינה מעיני. לאלה, דאגתי בעצמי; בולות מבית ראשון, תכשיטי זהב או כתובות מיוחדות, כל אלו זכו מאיתנו לטיפול אישי ולהשגחה פרטנית מהרגע שנכנסו לארגז, ועד שהגיעו למקום בטוח".
בית הזכוכית
אתגר לא פשוט נוסף איתו התמודדו בהר חוצבים, הוא העברה של אלפי פריטי זכוכית עדינים ושבירים, שחשיבותם גורמת ל'סרוויס של סבתא' להחוויר.
לדברי ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות, "כל כלי מציב אתגר, בהתאם לרמת ההשתמרות שלו. למעשה, צריך לתפור "בגד ייחודי" עבור כל פריט: לכל ממצא יש צורה ומאפיינים ייחודיים – גודל, אורך ומבנה. עבור כל אחד, משמרת הזכוכית רותי לאויס יצרה אריזה עם מערך הגנה המקסימלי, כדי להבטיח העברה בטוחה. בנוסף, הרשות שומרת על אלפי כלי זכוכית קדומים, אשר רבים מהם אינם שלמים. גם אותם, צריך היה לסווג ולארוז, כך שלא יישברו מעבר למצב הקיים במהלך האריזה והמעבר.
ענף זכוכית הוא, כמובן, אחד משלל תחומים שהצריכו טיפול ייחודי והיערכות לטובת המעבר – הממצאים האורגנים, הטיפול בממצאי מתכת, רפאות החרס, הספריה והארכיון, כל אלה, ונוספים, נערכו למעבר בהתאם לצרכים הייחודיים של החפצים.
המעבר כהזדמנות: כל חפץ זכה לעין בוחנת
״המטרה היתה לצלוח את המעבר ב-0 "פציעות", אומרת יעל. "היחידים שיכולים היו לארוז את הכלים הרגישים הם המשמרים, כך שהמון עבודה התרכזה לפתחם. המעבר הוא גם הזדמנות לבחון מחדש את המצב של כל פריט, ולטייב מחדש את תנאי השימור בהתאם למצב החפץ."
המטרה, בהמשך, היא לייצר בקריה הארכיאולוגית מקום פתוח, שייצור סינרגיה בין חוקרים, עובדים ומבקרים.
"בימים אלה", מסכם יותם אשר, ראש תחום טיפול בממצאים ומעבדות, "גם מעבדות השימור מתכוננות למעבר; מעבדות הטיפול בחומרים השונים, סטודיו התיעוד וצילום, מעבדות המחקר האנאליטי והתיעוד הדיגיטלי בתלת ממד, כולם כבר ארזו את הציוד, והעבירו את רוב החומרים שטופלו למחסנים. המעבר אמנם הפגיש אותנו עם לא מעט אתגרים, אבל אנחנו מצפים להתאקלמות במעבדות החדשות והמאובזרות. המעבדות כוללות ציוד מתקדם ומכשירים אנאליטיים חדשים. אני מאמין שהמעבר יתרום לכולנו".