מרחב מרכז מציג: מורשת קרובה, מורשת קדומה

מרחב מרכז מציג: מורשת קרובה, מורשת קדומה

זוכרים את מיסד הרשות אמיר דרורי, פרוייקטים חינוכיים חדשים לכל הגילאים וחיילי צה"ל משמרים אתרים – כל מה שקרה לאחרונה במרחב מרכז

ראש העין מתרחבת, ובלב השכונה החדשה מוקם פארק ארכיאולוגי, שבו מבנה קדום אשר מוקדש לזכר אמיר דרורי, מיסדה של רשות העתיקות.

ביום שישי, ה-4 בנובמבר, נחנך שלט ההקדשה לדרורי, בנוכחות מוקירי זכרו.
הפארק משתרע לאורך דרך קדומה, שהיוותה נתיב תחבורה מהתקופה הביזנטית ואילך. נתיב הדרך ההיסטורית נחפר, כוסה ורוצף, והפארק יהיה זמין לרווחת התושבים, וכן כציר לסיורים לימודיים.

באי הטקס בפארק החדש

בלב הפארק עומד מבנה מרשים, שפעל מהתקופה הפרסית ועד לתקופה ההלניסטית (מאות 6-4 לפנה"ס), ואשר נחפר ע"י ד"ר עמית שדמן. המבנה, על חדריו ואופיו האדריכלי, הינו חריג בנוף, בשיפולי השומרון ובמרחב הארץ-ישראלי ככלל. מבנים מעין אלה, נתגלו בהקשר של השלטון האשורי כמבני מושל. על כן, כונה המבנה בראש העין "בית מושל", ונראה כי הוא שלט על החוות שפעלו אז באזור.

ד"ר עמית שדמן בטקס הסרת הלוט משלט הקדשה לאמיר דרורי באתר ראש העין

בטקס, שכלל הדרכה של ד"ר שדמן באתר, השתתפו בני המשפחה וחברים, רובם מוותיקי המפקדים של חטיבת "גולני". ראש העיר, תא"ל (מיל) שלום בן-משה, בעברו לוחם ומפקד בחטיבה, יזם את ההקדשה, ומנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, נענה ברצון לשימור זכרו של אמיר דרורי באתר המשודרג.

גלי דרורי מברכת את באי הטקס
ראש העיר, תא"ל (מיל) שלום בן-משה בטקס

מה שהיה ומה שיהיה – חורבת חברא

תושבי מועצה אזורית ברנר השתתפו בסיורים ובטקס הסרת לוט באתר חורבת חברא. האירוע התקיים במסגרת פרויקט משותף עם המועצה, המהווה המשך לחפירות שהתקיימו במקום במהלך שנת 2022. אלה, חשפו במקום שרידים ושכבות יישוב מהתקופה הפרסית (המאה ה-6' לפנה"ס) ועד לתקופה העות'מאנית (מאה 19 לסה"נ).

טקס הסרת הלוט מחורבת חברא. צילום: רשות העתיקות

בעבודה משותפת עם המועצה, סוכם על המשך קידום פעילות משותפת באתר, כאשר זו תכלול חפירה קהילתית-חינוכית בשיתוף תלמידי בתי ספר ומתנדבים.
האירוע התקיים במעמד ראש המועצה דורון שידלוב ונציגי רשות העתיקות. ואת התכנים המצויינים העבירו הארכיאולוג יגאל רדשקובסקי וגלעד שטרן, נציג המרכז החינוכי.

הטקס בחורבת חברא. צילום: רשות העתיקות

תלמידים חופרים את בני ברק הקדומה

פרויקט החפירה הקהילתית בבני ברק הקדומה הוא אחד מפרויקטי הדגל של המרכז הארכיאולוגי במרחב מרכז. החפירה משתפת את הקהילה הגרה סביב האתר מזה 3 עונות, בשיתוף פעולה מוצלח עם פארק אריאל שרון. תלמידים מ-14 בתי ספר ב-4 הערים הסמוכות לפארק, זוכים להכיר את ההיסטוריה והארכיאולוגיה של סביבת המגורים שלהם ולוקחים חלק פעיל בחשיפת שרידי האתר.

בתי הספר כל כך נלהבים וגאים לקחת חלק בפרויקט, עד שכל כיתה רגילה או כיתת תקשורת / חינוך מיוחד משתתפת בו, וזוכה לתשומת לב ותנאים המותאמים לה.
"הכי התרגשנו, כשמיטל, אמא של שילה, תלמידה מתוקה מממ"ד במעלה מיהוד, הגיעה יחד איתה, ולמרות הקושי, עשתה הכל כדי ששילה תיקח חלק פעיל בחפירה", אומרת טל חביב -משיח מהמרכז החינוכי. "שילה הוקסמה מעבודתו של עמית המתנדב, והקשר המיוחד ביניהם הקנה לפרויקט הערכי מראש, ערך מוסף מרגש."

כפר חסידים – כשאתר ארכיאולוגי נמצא בחצר בית הספר

במסגרת לימודי ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה, בחרו תלמידי בית הספר כפר חסידים להשתתף בתכנית של רשות העתיקות, שכוללת 8 מפגשים בה ילמדו על עולם הארכיאולוגיה בכיתה ובשטח, באימוץ אתר.

הפרויקט יצא לדרך בהובלת רשות העתיקות ובשותפות עם בית הספר והפנימיה כפר חסידים ובליווי מועצה אזורית זבולון.
במרבית המפגשים התלמידים יצאו לפעילות באתר הארכיאולוגי שנמצא מאחורי החממה במקום. התלמידים הפשילו שרוולים, עטו כפפות, והחלו בבניקיון האתר ופינוי הפסולת הרבה, שלאורך השנים נזרקה בשטח. "נוכיח לילדים ,שעדיין לא מאמינים בכך, כי קיימת ארכיאולוגיה אמתית, ממש מתחת לאפם, בחצר האחורית שלהם", אומרים במרכז הארכיאולוגי-החינוכי של מרחב מרכז.

בין ארכיאולוגיה להייטק. התלמידים מרותקים ללימור תלמי. צילום: צוות בית ספר כפר חסידים

כפר הנוער ובית הספר ממוקמים בקצה הישוב כפר חסידים ונושקים לישוב רכסים, ובמרכזם קיימת הכרזה ארכיאולוגית שנקראה על שמו. בית הספר הינו ייחודי במרקם החברתי ובשיטת הלמידה בו.
בני נוער מגיעים מאזורים שונים בארץ וכבר במפגש הראשון נשאלו שאלות בעברית עם מבטא רוסי, אמריקאי ועוד. "מנעד השמות נע מאלכסנדרה ועד אחיה", מספרים במרכז הארכיאולוגי.
" ניתן לחוות את מיזוג הגלויות בכפר." הלימודים בבית הספר משלבים  בין שיעורים בכיתה למגוון שיעורים מעשיים, והילדים ממש נוגעים באדמה ובחומר בשיעורים השונים, כגון שיעור חממה, גינון וקיימות, או שיעור נגרות.

מוכנים לצאת לחפירה. תלמידי כפר חסידים. צילום: צוות בית הספר כפר חסידים

צבא ההגנה לטבע ואימוץ חורבת אנושה

בוקר יום קיץ, השמש רק עלתה, וכבר מורגשת הלחות באוויר.

קבוצת החיילים מבסיס נחשונים, חלקם על מדי א', חלקם על מדי ב' עם מגרפות וטוריות ביד, סוחבים ערמות של זרדים וצמחי קיץ יבשים אל מעבר לחומות של חורבת אנושה.

מספר ימי עבודה, במסגרת אימוץ אתר ארכיאולוגי שנמצא בשטח הבסיס הצבאי נחשונים, הלכו וחשפו מחדש נקודות עניין בחורבת אנושה.

החורבה נחפרה לפני בניית הבסיס בתחילת שנות ה-2000 ע"י ד"ר עופר שיאון, ד"ר עוזי עד ואחרים. החפירה חשפה אתר חקלאי גדול מהתקופה הביזנטית והממלוכית. האתר ישב על הדרך הקדומה בין גופנה לאנטיפטרוס, והיו בו מחסני תבואה, בורות מים, מחצבות, שרידי בית בד, קברי מקמר ועוד.

אחרי שהבסיס הוקם, האתר נזנח, והצמחייה השתלטה על המקום. השינוי התחיל בזכות הפרויקט "צבא הגנה לטבע" בהובלת החברה להגנת טבע, שמאגד את רשות העתקות, רשות הטבע והגנים וצה"ל, במטרה לשמור על ערכי טבע ומורשת בשטחים באחריות צבא.

מפקד הבסיס אישר את תוכנית העבודה באתר, ניקוש הצמחייה בחורבה וסימון שביל הליכה המקף את האתר בין מספר נקודות עניין ארכיאולוגיות. מפקד יחידת טכנולוגיה ואחזקה התנדב להוביל את ימי העבודה, במהלכם הנגדים וחיילי הסדיר עבדו בחשיפת האתר החדש. כל העובדים קיבלו הדרכה על הארכיאולוגהת באתר על ידי מינהל החינוך והקהילה ברשות העתיקות ורכז צבא ההגנה לטבע – דניאל וינברגר.

החיילים מנקשים עשבים במבני המחסנים של חורבת אנושה. צילום: גלעד שטרן

כמו כן, הוצבו במקום מספר שלטים לאורך המסלול המספרים את סיפור האתר.

מסיבת חנוכה ראשונה לאתר, נעשתה בהרמת כוסית של מפקדי הבסיס בכיתת השדה שהוקמה על יחידת טכנולוגיה ולוגיסטיקה. המפקדים התרשמו מהספסלים, הנוף וצל עץ האטד הנמצא במקום. חלקם כבר הצהירו שכנסים נוספים במהלך השנה יתקיימו באתר.

בחודש הקרוב יתקיים טקס חנוכה רשמי של השביל בחורבת אנושה בנוכחות מפקד האוגדה וקציניו ומנהל רשות העתיקות.

הדרכה למפקדי בסיס נחשונים ע"י גלעד שטרן. צילום: ירין פיטשון

קצת יין מתאים לכם? – יבנה וצפונותיה

באוקטבר התקיים כנס "יבנה וצפונותיה". לכנס הגיעו המוני מבקרים, והמושבים היו מלאים. לצד ההרצאות המגוונות והשקת ספר המאמרים של החפירה, נהנו המבקרים מגלריית תמונות מרהיבות מהחפירה ומטעימות יין של היינן דרור אנגלשטיין, הודות לשיתוף פעולה בין מנהלי החפירה ועמותת הייננים בישראל.
לדברי עינת קאשי וד"ר אלי הדד, "מטרתנו הייתה להציג לקהל את העשייה הארכיאולוגית של מיטב החוקרים והמומחים שנטלו חלק בחפירה.
התכנסנו ללוח זמנים קצר מהמקובל, ובשילוב מאמץ של צוות מח' פרסומים, הצלחנו לקדם את השקת הספר ליום הכנס".
הקהל הגיב בהתעניינות בזום ובאולם שהיה מלא ברוב שעות היום.
כאן המקום להודות לאוניברסיטת תל-אביב על השיתוף הפעולה בארגון הכנס.

אולם הכנס המלא. צילום: עינת קאשי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 × two =