חודש מרגש במרחב ירושלים עם חשיפתם של שרידי בית בד ראשון (!) בעיר העתיקה, ממצא נדיר מהתקופה המוסלמית הקדומה. וזה עוד לא הכל: בחפירה נוספת בירושלים נמצאו שרידי קנקני יין עם כתובות ביוונית. לחיים!

האם נמצאו קנקני היין של מחנה צבא אנטיוכוס? 

לא הרחק מכיכר הדווידקה הירושלמית הנודעת, בחפירה בניהולה של איילה זילברשטיין, נמצאו חמש ידיות "רודיות" שנשאו טביעות חותם עם כתובות ביוונית, שמקורן בקפריסין.  
על סמך חפירות קודמות, אפשר להציע שקנקני היין היו בשימוש חיילי צבאו של אנטיוכוס סידטס השביעי – הצבא הסלאוקי שניסה לכבוש מחדש את ירושלים מידי החשמונאים. 

טביעות החותם נושאות הכתובות ביוונית, לצד שאר ממצאי החפירה, מתוארכות למאה ה-2 לפני הספירה – שיאה של התקופה ההלניסטית. במהלך מאה זו התחולל מרד המקבים; אז, לאחר תקופה שבה שלטו המלכים היוונים-הלניסטיים בירושלים, התבססה בהדרגה הממלכה החשמונאית.  

 
ממצאים אלה, 'מתכתבים' עם תגלית דומה שנחשפה לפני מספר שנים ברחוב ישעיהו הסמוך, בחפירתם של כפיר ארביב ואלכס ויגמן. אז, הציעו החופרים, יחד עם ד"ר אריאל וד"ר ג'רלד פינקלשטיין שפענחו את הכתובות על הידיות הרודיות, שקנקני היין שנשאו את הידיות היו בשימוש צבא אנטיוכוס. 

לדברי זילברשטיין, "עם השנים, נאסף מידע ארכיאולוגי רב ולכן אנו יודעים לשער כיצד אילו כלי חרס אמורים להיות מונחים על השולחן הרומאי. בנוסף לכלי שתייה, כל הממצא באתר תאם את המצופה – למצוא באתר בעל אופי צבאי ונוכרי".

זילברשטיין מוסיפה: "במקורות ההיסטוריים ישנם רמזים לצריכת יין רבה בקרב המחנה הצבאי של אנטיוכוס השביעי. מעניין שמעבר למנהגי השתייה של חיילי הצבא הסלאוקי, מופיע תיעוד מטריד לכך שגם בעלי החיים הושקו ביין: ספר מקבים א', למשל, מתאר שגם הפילים הושקו ב'דם ענבים' לפני היציאה לקרב".  
בארכיאולוגיה כמו בארכיאולוגיה, תמיד יגיע ביום האחרון לחפירה גילוי חדש ומפתיע שיעשה טוויסט בעלילה וישלח את החוקרים לחשיבה מחדש. באחד מהבורות שבהם רוכזו שברי אמפורות היין (שנראה ששימשו לריכוז אשפה או למיחזור של הבקבוקים) התגלו שברים של כלי נוסף, שונה בתכלית, שמקובל בדרך כלל לזהות אותו עם מנהגי השולחן היהודי, משלביה המוקדמים של התקופה ההלניסטית המאוחרת (המשך יבוא: עוד קצת סבלנות, פרטים אצל החופרת, ויפורסמו בדו"ח החפירה).  

בשלב זה, עוד מוקדם לקבוע אם נעשה בכלים האלה שימוש מקביל או לא, אולם מסקנה אחת מתבקשת, והיא שלא תמיד מבט ראשוני בקנקן, יספר מי שתה את מה שיש בו. 

בית הבד הראשון בעיר העתיקה  

כמה בתי בד נמצאו בחפירות העיר העתיקה בירושלים?  ודאי הייתם מצפים שמאות, עשרות – או לפחות כמה בודדים.  הקרבה המשוערת לבית המקדש, העובדה שתעשיית שמן הזית היתה חלק בלתי נפרד מהמסורת והטקסים היהודיים, והרחוב המוסלמי שנקרא "רחוב בית הבד", החוצה את מרכז הרובע העתיק, כל אלה מעוררים ציפייה להימצאות בתי בד רבים באזור.  

אך לא כך הדבר; למעשה, רק כעת, לראשונה, נחשפו שרידי בית בד בעיר העתיקה. זאת, בחפירת הצלה של רשות העתיקות בניהולו של מיכאל טשרנין, בחלקה הצפון-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים – ברובע המוסלמי. שרידי בית הבד תוארכו, על סמך כלי החרס, לתקופה העבאסית (מאות 8'-10' לספירה) ומעל שרידי בית הבד נמצאו שרידי בניה מאוחרת יותר, המתוארכים לתקופות הממלוכית והעות'מאנית. ממצא בית הבד בתוך תחומי העיר העתיקה הוא ממצא נדיר ומיוחד, המעיד על קיומה של תעשיית שמן זית בעיר בתקופה המוסלמית הקדומה. 

החפירה ממשיכה להתנהל, ואנו מצפים למסקנות נוספות.