על הפודיום – עם ארי לוי – המגזין הדיגיטלי של עובדי רשות העתיקות

ארי לוי, ארכיאולוג חופר-חוקר במרחב ירושלים, קיבל בשבוע שעבר את פרס דוד עמית למחקר ארכיאולוגי. אם זו לא סיבה להעלות אותו על הפודיום, אנחנו לא יודעים מה כן 🙂 בואו להכיר אותו

ארי לוי, נשוי ואב לשלושה, נקרא לאחרונה לעלות על בימת כנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה". שם, למול חוקרים ועמיתים, קיבל את פרס דוד עמית למחקר ארכיאולוגי.
מאחורי ההישג עומדים, לאורך השנים האחרונות, פרסומים על חפירות שניהל בעיר דוד, השלמת לימודי תואר שני, וכן השתתפות בפרויקט איתור הנעדרים ממלחמת חרבות ברזל. כל אלה, מדגישים את מסירותו של ארי למורשת תרבותה החומרית של הארץ ולרשות העתיקות, נכתב בנימוקי ועדת הפרס.
כעת, כשבאמתחתו תכניות ללימודי תואר שלישי, ארי מביט קדימה, לעבר הפסגות הבאות בעולם המחקר, ומשתף אותנו בדרך שעבר.

מה תפקידך ברשות העתיקות?

הצטרפתי לרשות בשנת 2016. לאורך השנים, אני משמש ארכיאולוג-חופר במרחב ירושלים, בעבר בחפירות הרחוב המדורג בעיר דוד, ובימים אלה ברחבת הכותל. בשנת 2023 לקחתי 'הפוגה דרומית' בת שנה אחת, וניהלתי חפירה גדולה בסמוך לבאר שבע מטעם מרחב דרום. כיום, בשגרה הירושלמית, אני נמצא בשטח עד הצהריים, ואז מגיע למשרד, ושם אני כותב – דו"חות, מאמרים ועוד.
בעיני, האתגר המרכזי בעבודה שלנו הוא שילוב העבודה התובענית שלנו עם חיי משפחה. לשמחתי, אשתי האלופה תומכת ועומדת לצידי לאורך כל הדרך. בעבודה שלנו, אני אוהב את השעות המוקדמות, הזריחות, ובעיקר – את האנשים הנפלאים שהכרתי בדרך. רכשתי כאן חברים לחיים.

איך הגעת לרשות העתיקות ומה הביא אותך לכאן?

נחשפתי לעבודת הרשות במהלך לימודי התואר השני באוניברסיטת חיפה. אני מחובר לירושלים בכל נימי נפשי, וגם גר בה, כך שהיה טבעי שאצטרף למרחב הזה. מאז שהתחלתי לעבוד בירושלים אני מכיר אותה יותר ויותר, ובהתאם, אוהב אותה אפילו יותר.

האם יש לך פרויקט או מחקר מעניין שמעסיק אותך בימים אלו?

כרגע אני מושקע בעיקר בחפירה הנוכחית שלי, חפירת רחבת הכותל. בנוסף, אני עושה את צעדיי הראשונים בלימודי התואר השלישי.

3 עובדות שמרביתנו לא ידענו עליך?

1. כותב שירים למגירה
2. חובב צילום טבע
3. מעריץ את חנן יובל ורבקה זוהר

מה היה משמח אותך שיאמרו לגביך, שהצלחת לעשות עבור עולם הארכיאולוגיה?

החלום שלי הוא שיגידו השארתי את חותמי במחקר של ירושלים.

אם לא היית בתפקידך הנוכחי, במה היית הכי רוצה לעסוק כמקצוע?

הייתי רוצה להיות צלם טבע.

אם היית חייב לבחור, באיזו תקופה ארכיאולוגית היית רוצה לחיות ומדוע?

התקופה הביזנטית. אני מאוד אוהב את התקופה, גם מהבחינה ההיסטורית וגם מהבחינה האנושית. אני חובב נצרות וכנסיות.

איזו דמות היסטורית/תנכ"ית היית רוצה לפגוש?

הייתי רוצה לפגוש את נתן אלתרמן. הוא המשורר האהוב עלי ביותר, שיריו נוגעים בי בפנים הנפש, והייתי רוצה לשבת איתו לקפה.

מוטו לחיים?

"לזכור לא רק לרע, ימי רעה" (ליל חניה, נתן אלתרמן – הפואמה האהובה עליי ביותר!).

עוד משהו?

אני חי על קפה ונובלס 🙂

**ארי בפרויקט איתור הנעדרים, מלחמת חרבות ברזל. צילום: יולי שוורץ**

**ארי לוי בחפירת עיר דוד. צילום: קובי הראתי, עיר דוד**

זוכרים את דוד עמית:
ד"ר דוד עמית ז"ל (1947–2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכיאולוג, שביצע עשרות חפירות וסקרים עבור רשות העתיקות במדבר יהודה, ירושלים, הר חברון ושפלת לוד. בין מחקריו הבולטים – גילוי בתי כנסת עתיקים בדרום הר חברון יחד עם הארכיאולוג צבי אילן, חפירות בכפר מתקופת הבית השני ליד מזור, ומחצבות ובתי מלאכה לכלי אבן במדרון הר הצופים ובאזור ממילא בירושלים. דוד אף הרצה על ארכיאולוגיה במכון שכטר למדעי היהדות וערך קבצי מאמרים רבים בתחום ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. רגע לפני מותו, פרסם עם רעייתו חנה את הספר רחוב בירושלים: מסע בזמן מתקופת המקרא ועד היום. דוד התגורר בירושלים ונקבר בקיבוץ כפר עציון.