על הפודיום – עם שרה טל 

על הפודיום – עם שרה טל 

בימים כתיקונם שרה טל – ארכיאולוגית נפת הנגב המערבי, חיה חיים שלווים וטובים במושב יתד שבעוטף עזה. פעמיים בחייה, היא היתה עדה לאירועים שנכנסו לדפי ההסטוריה. בואו לקרוא 

"המועצה האזורית אשכול היא הבית שלי והמקום בו נמצאים החברים שלי. אני מתגוררת במועצה ועובדת בה, ומטבע הדברים יש לי מכרים בה ובמועצות השכנות."
"ב -7.10 הינו בבית. כשהאזעקות החלו נכנסנו לממ"ד במחשבה שהשהייה בו תהיה קצרה, ומצאנו את עצמנו שם למשך כ-30 שעות, ללא חשמל, מים או אוכל. העברנו את הזמן במתח, כשאנחנו לא יודעים מה קורה בחוץ. הילדים היו חסרי סבלנות ובעיקר "בילו" בלהרביץ אחד לשני", היא מתבדחת. "ניצלנו את ההפוגות בירי כדי להכניס מעט אוכל לממ"ד, עד שלבסוף, הוציאו אותנו בשיירה מהבית. כרגע אנחנו מפונים במצדה. לאורך כל האירוע, מרחב דרום, המנהל אלי, משה ומורן היו איתי בקשר. הם היו איתי כל הזמן. אחרי כל זה, מה שיש לי לומר הוא שמרחב דרום והרשות הם בית". 

איך הגעת לרשות העתיקות?

"לפני העבודה ברשות עבדתי בחפירות חניון גבעתי בעיר דוד, יחד עם ד"ר יאנה צחנוביץ וד"ר דורון בן עמי. מהם נדבקתי באהבה למקצוע, וכך ידעתי שזה הכיוון שלי.  
לרשות העתיקות הצטרפתי בשנת 2014; התחלתי בתור מפקחת צעירה במרחב ירושלים – מחוז יהודה, ומזה כשנתיים שאני משמשת כארכיאולוגית נפת נגב מערבי. כחלק מהתפקיד, אני מכירה ומסתובבת בנגב המערבי יום יום, מבקרת אתרים, ישובים, שומרת על עתיקות האזור ומנסה לשמור על האיזון בין הפיתוח לשמירה על עתיקות" 

3 דברים שלא יודעים עלייך?  

1. "כשהגיעה מהפכת האביב הערבי למצריים והחלו מהומות בכיכר תח'ריר, בדיוק הייתי שם בטיול. המלון שלי היה ממש מעל הכיכר. היה מפחיד – אבל מעניין" 
2. "אני צליאקית" 
3. "אני אוהבת לבשל, ובעיקר לאפות" 

שרה עם חברים ממרחב ירושלים. צילום: אוסף פרטי

אילו אתגרים ניצבים בפנייך כעת לאור המצב? 

אתגרים לא פשוטים עומדים בפנינו: העבודה – גם באזור העוטף מתחילה לאט לאט להתחדש,. בעוד שאנחנו פונינו למצדה. למעשה, עברנו מבית קרקע עם גינה גדולה לחדר קטנטן באכסנייה. המסגרות לילדים עוד לא פועלות באופן מלא, אבל אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה: אנחנו נמצאים עם הקהילה שלנו, שהיא חזקה ועוטפת, אנחנו מרגישים את האהבה של כולכם, של כל ישראל, וזה נותן לנו כוח ואופטימיות. 

מסר לעובדי הרשות? 

תודה לכל מי מכם שתרם – ותורם, למערכה, כל אחד בדרך שלו. אני מקווה שבפסטיבל "דרום אדום" הבא כולם כבר יוכלו להגיע לבקר בנפה היפה של הנגב המערבי! 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

one × four =