אחת העובדות הוותיקות ברשות מספרת על אהבתה לארכיאולוגיה ולאנשים ועל האתגרים שהיא שנתקלת בהם ביום יום
איך הגעת לרשות העתיקות?
התפקיד הראשון שלי היה רכזת כוח אדם ב-"פרויקט 500", פרויקט בתמיכת משרד האוצר המיועד להעסקת עובדים במשימות שונות ובהן עובדי ניקיון, שימור טבע ומורשת. במשך 9 שנים יפות ומאושרות, הענקתי שירות ומענה ל-1200 עובדים בחפירות ארכיאולוגיות בכל רחבי הארץ. עבודה זו היתה מאתגרת ומלאת סיפוק.
כעבור 9 שנים, מוניתי לאחראית מרכז רישום הציוד הכלל-ארצי. המרכז נותן שירותים וציוד לכל עובד באשר הוא, בין אם הוא בחפירה ובין אם הוא במשרדו. תפקיד זה שונה מקודמו. העבודה אמנם נעשית בענייני טובין ופחות מחייבת תקשורת עם אנשים, היא מאתגרת לא פחות. פיתחתי את מרכז הרישום ביצירתיות ומתוך רצון רב להביא לשינויים חיוביים למען המערכת, וכמובן, כדי לתת שירות לכלל עובדי רשות העתיקות.
כמה שנים את עובדת ברשות ומה את אוהבת במיוחד בעבודה?
התחלתי את עבודתי ברשות העתיקות ב-11/11/1995, כלומר עובדת כאן כבר כמעט 28 שנים. אני מאד אוהבת ארכיאולוגיה ומתמוגגת מגילויים חדשים כל פעם מחדש.
לאיזו פעילות התחברת במיוחד בעבודה שלך ברשות ולמה?
הפרויקט שהתחברתי אליו במיוחד היה פרויקט 500. עבדתי מול עובדים קשי יום ורגישים, ותמיד היה לי רצון לשמח אותם בשירות טוב ויעיל. נוצר ביננו חיבור אנושי.
שלושה דברים שרוב האנשים לא יודעים עליך?
– אני אוהבת מאוד את מקום העבודה שלי ואת כל העובדים המיוחדים שהיו ונמצאים
איתי מתחילת דרכי ועד היום.
– בכל יום, אני מברכת ומעריכה כל מה שיש לי ושייך לי.
– אני גם קואצ'רית למערכות יחסים. עברתי לימודי קואצ'ינג בהתמחות במערכות
יחסים באוניברסיטת בר אילן
אם לא היית בתפקיד הנוכחי, במה היית עוסקת?
אם לא הייתי בתפקידי הנוכחי, סביר להניח שהייתי עוסקת במשאבי אנוש. זה הדבר שאני הכי טובה בו…
רוצה לומר משהו לעובדי הרשות?
אני רוצה לאחל לכולנו בהצלחה, ועוד הרבה שנים ביחד, כגוף מגובש ומשפחתי.