פ-תו-ח : הקיץ, נפתחו שערי הקריה הלאומית לארכיאולוגיה לקהל הרחב

פ-תו-ח : הקיץ, נפתחו שערי הקריה הלאומית לארכיאולוגיה לקהל הרחב

מרגישים את זה? את הרוח החדשה שמנשבת ממש אצלנו בבית? את הקולות החדשים – צחוק של ילדים ושאלות של סקרנות שנשמעות במסדרונות הקריה הלאומית לארכיאולוגיה?הרוח הזו, מגיעה בדמות אנשים "מבחוץ", מבוגרים וילדים, אשר עד היום – פגשו ארכיאולוגיה בעיקר מאחורי זכוכיות, במוזיאונים, והיום הם זוכים ל"מבט מבפנים". המבקרים האלה- כ- 10,000 (!) אנשים שעברו כאן מאז הקיץ – הם, למעשה, משתתפי "סיורי טעימות" – מעין "פיילוט" שלנו בחשיפת הקריה לקהל, תוך ניסוי וטעיה, בניה ולמידה, וחתירה לשדרוג ושיפור מתמיד. והתגובות? מחממות את הלב

זה התחיל מ'טיפטוף' של בעלי ענין – קולגות מהתחום, יחידות בשירות הציבורי שיש להן ממשקים עם הרשות, תורמים וסטודנטים – אבל הפך לשטף של ממש: מרגע שהאורות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שונשטיין נדלקו, החלו להצטבר בקשות לביקורים בלשכתו של אלי אסקוזידו, מנהל הרשות. "כל מי שכן זכו לבקר כאן בבנין, סיימו בתחושה של "ואו". אנשים התלהבו, הם חוו את המקום כיפהפה ומרתק. מטבע הדברים הם סיפרו לחברים, והפניות מכל דיכפין לא אחרו לבוא".
אם בעבר, היתה מחשבה לפתוח את הקריה לקהל כשכל תכני מרכז המבקרים העתידי המשוכלל בקריה עומדים ומהודקים, הרי שלאור בקשות הביקור שנערמו, וההבנה שגם כך יש למקום הרבה מה להציע, החליט אסקוזידו לפתוח את הקריה לקהל כבר בקיץ האחרון.

משימת פתיחת הקריה לקהל הוטלה על מינהל חינוך וקהילה, בראשות מולי כהן, ובניית הרעיון המסדר של הסיורים ומתכונתם החלה.

איך הופכים היסטוריה רחוקה לסיפור קרוב?

"הסיורים אצלנו, בקריה, מבקשים לשנות את קו המחשבה של מי שתפסו את ההיסטוריה כדבר יבש ורחוק. בסיורים, ביקשנו לחבר את הקהל לעבר דרך העדות החומרית, לעבודה הארכיאולוגית ולתהליך. החלטנו  לספר סיפור שלם, העוקב אחר גלגולו של ממצא", אומר מולי. "זה לא סיור במוזיאון – זו הזמנה להיכרות עם 'מאחורי הקלעים" של התחום", הוא אומר.

לראות את כל חלקי העשייה של רשות העתיקות מתחברים

ההכנות לקראת פתיחת הקריה לציבור היו אינטנסיביות, וחייבו התגייסות של  יחידות נוספות ברשות – ובמיוחד, של אגף תפעול וביטחון ויחידת הדוברות. "נדרשו הרבה מאוד הכנות – גם לוגיסטיות, גם חינוכיות- פדגוגיות, וגם שיווקיות, כדי לוודא שתהיה מודעות לסיורים ושהמקום יוכל לקלוט מבקרים מכל קצוות הארץ. חשוב לומר שצוות מינהל חינוך וקהילה ניגש למשימה עם המון חדוות עשייה ומחוייבות להצלחת הפרויקט, וזו הזמן להודות לכולם", אומר מולי. "עבורי, זו הייתה חוויה אישית מדהימה, לראות את כל חלקי העשייה של רשות העתיקות מתחברים ומתכנסים לטובת משימה אחת, ענקית ובעלת משמעות".

מולי כהן, ראש מנהל חינוך וקהילה. צילום: יולי שוורץ

התעצמנו מאז

בתחילה, הסיורים פנו רק לקהל המבוגרים, במתכונת של סיורי קבוצות. הקנקנים מתק' הברונזה המאוחרת, שהוצאו מעומק הים במבצע מתוקשר בשיתוף פעולה של היחידה הימית עם חברת אנרג'יאן, נבחרו להיות הממצא הראשון שיוצג, ושימשו עוגן לטובת פרסום פתיחת הקריה לקהל הרחב. הוחלט, כי בקריה יוצג "ממצא החודש" – ממצא מתחלף, שיאפשר לקהל להתרשם מממצאים שאך יצאו מעומק האדמה או הים ופורסמו ע"י יחידת הדוברות.

"ככל שהביקוש לסיורים גדל, ולקראת סיום הקייטנות והפניות שנוצרה למשפחות בחודש אוגוסט, החלטנו לפתוח סיורים מותאמים לילדים.

יצרנו "פנקס חוקרים", שמדבר לילדים בגובה העיניים ומאפשר להם לטעום את העשייה ואת הבניין באופן קליל וחוויתי, והוספנו סדנאות יצירה המתממשקות עם עולם הארכיאולוגיה. גילינו, שגולת הכותרת של הסיור מבחינת הילדים היא "מעבדה לדוגמה" שהוקמה בעזרתה של אדריאן גנור, ובה ניתנת למבקרים הזדמנות להתנסות בעצמם בכלי המחקר, ולגעת בממצאים קדומים באופן בלתי אמצעי.

אלישבע צביבל מציגה את פנקס החוקר/ת. צילום: יולי שוורץ
סיור משפחות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה. צילום יולי שוורץ

צועדים על קיבתם

פתיחת הקריה לקהל היוותה זרז גם לפתיחת הקפיטריה החלבית בקריה. זו, ממוקמת בקומה 3- ומציעה סלטים, פשטידות, מאפים שונים, טוסטים, קפה ממכונה ועוד. כמו בכל מקום, האוכל והיחד שהוא מזמן מהווה גורם משיכה, וזוהי כיום נקודת מפגש משמחת בין אורחי הבנין המזדמנים, לעובדי הקריה ולאנשי השטח שפוקדים אותה.

"אנחנו עובדים בשיטה של ניסוי וטעייה, מפיקים לקחים ולומדים כל הזמן. התגובות של המבקרים כאן נפלאות. אני מרגיש שהצלחנו לייצר כאן חוויה ייחודית ומשמעותית", אומר מולי.

"חשוב להדגיש שמעבר לחוויה, אנחנו שמים דגש על הצד המקצועי", אומר אוריאל טלמון, רכז חינוכי ברשות (וכתובת חשובה בכל מה שקשור בסיורים 😉) " הסיורים שלנו מודרכים ע"י מדריכים מיומנים ואנשי מקצוע, שעברו כאן הכשרה ומכירים את התחום הארכיאולוגי לעומקו. הצלחנו לגייס בזמן קצר מורי דרך אשר התפנו מעבודה בשל המלחמה, ואפילו כאלה שהינם בעלי תואר בארכיאולוגיה. המדריכים יודעים איך להתאים את התכנים לכל קבוצת גיל, כך שהמשתתפים יוצאים מהסיור לא רק עם ידע חדש, אלא גם עם תחושת חיבור למורשת של הארץ".

צוות החינוך. תנו להם להדריך (לעשות פוזות-פחות). צילום: יולי שוורץ

חושפים את רזי הארכיאולוגיה לקהל

אז איך נראית החוויה מזוית הראייה של המדריכים? יהודה מימון, אחד ממדריכי הסיורים, אשר באמתחתו קילומטרז' של עשרות ביקורים, משתף: "באחד הסיורים שהעברתי למשפחות, היה ילד שכ"כ נהנה, עד שהוא מינה את עצמו – ביוזמתו, להיות ה'עוזר האישי' שלי למשך הסיור. בסיור אחר, אחת הילדות, אשר שמעה שרשות העתיקות משאירה, מסיבות אתיות, שטחים שלא נחפרים עבור דור ההמשך, שיתפה שהיא מקווה להיות הארכיאולוגית שתחפור אותם."

הדר סקה ליבנה, מדריכה ותיקה, מוסיפה סיפור משלה; "ארחנו זוג מבוגר ומקסים שנהנה מאוד, והבטיח לחזור עם הנכדים. כעבור שבוע וחצי, במקרה – גם ב"משמרת" שלי, הם חזרו עם ארבעה מנכדיהם להדרכת משפחות."

גם שירה רוטנברג חוותה רגע משעשע שהעלה בה חיוך "בסיור לילדים, נשאלה הקבוצה למה שימש כלי זכוכית שפגשנו, שלו צוואר ארוך. אחת הבנות, התלחששה בביישנות עם אמה. בסוף הצלחתי לשכנע אותה לשתף אותנו ברעיון שלה. התשובה הנהדרת שלה הייתה, שכלי הזכוכית בעל הצוואר הארוך הוא הכלי מהאגדה על השועל והחסידה – זה שבו החסידה הגישה לשועל את האוכל".

 עוד לא סיירתם כאן? בואו!

פתיחת הקריה הלאומית לארכיאולוגיה היא נדבך חדש, מאתגר ומספק בעשייה נרחבת שמוביל מינהל חינוך וקהילה. היחידה, שכולכם מכירים, ממשיכה לפעול בכל רחבי הארץ, משתפת פעולה עם בתי ספר ומוסדות חינוך, ומשתפת את הציבור הרחב בפרויקטים מגוונים של חפירה ושימור. כך, נולד חיבור לא רק להיסטוריה של הארץ, אלא גם לעולם המופלא של הארכיאולוגיה והארכיאולוגים. "האנשים שלנו נמצאים כאן כדי לעורר השראה בדור הצעיר, ולתווך לקהילה את העבר והמורשת ואת חשיבות השמירה עליהם", אומר מולי. "ואם עוד לא הצטרפתם לסיורים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה, עכשיו זה הזמן – בואו! המפגש הנפלא החדש הזה, בין רשות העתיקות לקהל, מרענן ממש; מכניס צבע וחיות למסדרונות שלנו, וללא ספק יביא איתו הרבה טוב."  

עובדים יקרים,

תקופת החגים מאחורינו, ואני מקווה שנחתם בחיק המשפחה וחידשתם כוחות לקראת האתגרים הבאים. מאז הכניסה הקרקעית…
Read More

על הפודיום – עם ארי לוי

ארי לוי, ארכיאולוג חופר-חוקר במרחב ירושלים, קיבל בשבוע שעבר את פרס דוד עמית למחקר ארכיאולוגי….
Read More

לעובדים שלום

הימים – ימי מלחמה. ימים שבהם החטופים עודם בעזה, ימים בהם אנו מאבדים חיילים מטובי…
Read More

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

five + 18 =