כ-20,000 תינוקות נולדו בישראל מאז ה-7 באוקטובר. בחדשות דיווחו שחלקם אף זכו לשמות עוז, בארי וניר,  וזאת – כסמל לתקומת העם ולהמשכיותו. תינוקות אלה, שלא היו עדים ליום הנורא והמכונן, בודאי עוד ילמדו עליו בספרי ההסטוריה.  כשיגיעו לבגרות יוכלו, לפי התכנית שנרקמת כעת, להרכיב משקפי תלת-מימד וממש להכנס אל תוך הרגע הזה בזמן – לסייר בבתים השרופים, לשבת במכונית מפוייחת. בסיורם, הם יפגשו בובה שרועה על הרצפה, מזגן מט לנפול שהבוזזים ניסו לתלוש מהקיר ללא הצלחה, בגדים ורהיטים זרוקים בערבוביה,  שולחן אוכל ערוך ומיותם.
ההסטוריה – תרגיש כמו כאן ועכשיו.                 

מאז טבח ה 7 באוקטובר, נרתמה רשות העתיקות לסייע במאמץ הלאומי בשלל תחומים בהם היא מחזיקה יתרון יחסי של ידע, ניסיון ומקצועיות. הפרויקט הראשון אליו נרתמו הצוותים הוא פרויקט איתור הנעדרים, הפרויקט השני, הוא חינוכי -הפעלה של המפונים ביותר מ-100 מלונות ברחבי הארץ וסיורים בקריה בירושלים, והפרויקט השלישי – והגדול, הוא תיעוד מתקדם לדורות, של ההרס והחורבן של יישובי העוטף. מנהל השימור של רשות העתיקות, בשיתוף עם משרד המורשת ומנהלת תקומה, מנהלים בימים אלה פרויקט לאומי לתיעוד מצבם העכשווי של יישובי העוטף. 

ה-7 באוקטובר 2023 היה אחד מהימים האפלים ביותר בתולדות מדינת ישראל. מתקפת הטרור המחרידה של חמאס הותירה אחריה שובל של הרס, שעומד כעדות דוממת ומוחשית לזוועות הבלתי נתפסות שהתרחשו בשטחי מדינתנו. "המטרה שלנו היא תיעוד לצורך זיכרון, וכן יצירת בסיס מידע לאומי", אומר עמי שחר, ראש מנהל השימור של רשות העתיקות. "בסיס הנתונים וחומרי התיעוד שנאספים יוכלו לשרת את כלל גורמי המדינה. מדובר בפרויקט מאוד מורכב, הדורש יכולות מקצועיות, תיאום מול הצבא, מול נציגי היישובים, מול התושבים – וכן תיאומים פנים ארגוניים וכל זאת תוך כדי ביצוע העבודה בזירה שהיא שטח צבאי, חשוף לסכנות הלחימה".  

"פרסנו בשטח בין 5 ל-7 צוותי תיעוד", מסביר שחר. "צוותים אלו מבצעים תיעוד פוטוגרמטרי, צילום ב- 360 מעלות, וכן סריקות לייזר ומדידות. במקביל לצוותי השטח, הוקם צוות משרדי שמעבד את התוצרים שנאספו ומעבד אותם. בסוף התהליך, שיארך מספר חודשים, נוכל להציג מודלים בהם ניתן יהיה לראות מבנה-מבנה, ואת צורת הישוב כולו – מרמת המקרו ועד למיקרו. אין לי ספק שהפרויקט הלאומי הזה הוא חלק מתיעוד היסטורי, שילווה את ארצנו לשנים רבות". 

דוגמא לתוצר בתהליך עבודה – סרטון תלת ממד של בית שנפגע. צילום: רשות העתיקות, עבור משרד המורשת 

"כל בית הוא זירת פשע, שצריך לתעד" 

"המדינה שואפת – ובצדק, לנקות את השטח כמה שיותר מהר, ולהחזיר אליו את התושבים", אומר דיויד צל מרשות העתיקות, יוזם ומנהל הפרויקט בשטח, "מבחינתנו כל בית, כל אחד מהישובים והמרחב כולו הם זירת פשע נגד האנושות, שצריך לתעד באופן מיטבי. באמצעות תיעוד קפדני, נוכל להבטיח שהסיפורים של הנפגעים והקהילות יישמרו, יזכרו והעדויות ולא יימחקו מדפי ההיסטוריה". 

על רקע זה – ובאמצעות מינוף יכולותיה של רשות העתיקות לתיעוד של מבנים בהיקפים גדולים, בשילוב הטכנולוגיה התלת-ממדית המתקדמת הקיימת כיום, נולד פרויקט התיעוד שייצור מאגר מידע מקיף לצורך פעילות הנצחה, שיקום ותחקיר. 

צוותי התיעוד של רשות העתיקות ונציגי משרד המורשת בוחנים את היתכנות הפרויקט בקיבוץ בארי  

2..3 לעבודה – האתגרים שבדרך 

היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הם כפר עזה, נחל עוז, בארי, ניר עוז, חולית, כרם שלום, שדרות ואתר המסיבה. אזורים אלו,  יקבלו עדיפות לתיעוד מידי. הפרויקט ישלב שימוש בטכנולוגיות תיעוד תלת-ממד מתקדמות, סריקות פוטוגרמטריות, סריקות לייזר ושיטות נוספות.  

מטבע הדברים, ההתמודדות עם המציאות בשטח מפגישה את אנשי הפרויקט עם אתגרים. 

"כרגע, בקיבוצים פועלים גורמים רבים, ללא גורם שמרכז ומתכלל את הפעילות", אומר רם שואף, מתכנן וראש צוות במנהל שימור של רשות העתיקות.  "לצד זירות קשות ובלתי ניתנות לתיאור, היו גם מספר בתים שהגענו אליהם וציפינו לתעד, אך זה לא עלה בידינו; ידענו שקרו בהם דברים נוראים, שהיו אמורים להשאיר שרידים בולטים, אבל להפתעתנו – למרות כל התיאומים המקדימים, גילינו שכבר היו בהם וניקו אותם לחלוטין. כמעט ואי אפשר היה להבחין שקרה שם משהו". 

"הפרויקט פועל בתנאים מאתגרים, בעיצומו של עימות מתמשך ברצועת עזה. התיאום עם צה"ל וההקפדה על נהלי הבטיחות והאבטחה הם בעלי חשיבות עליונה" מוסיף דיויד צל.  

יישום הפרויקט דורש תכנון ותיאום קפדניים; צוותי עבודה מקצועיים שיבצעו סקר, מיפוי ותיעוד, עיבוד נתונים, ניהול פרויקטים ותפעול. על הצוותים לעבוד במקביל, כדי להבטיח זרימת עבודה חלקה.  

דיויד צל בעת תיעוד מבנה בבארי

השימוש בתוצרים 

"במבט קדימה, השימושים הפוטנציאליים בחומרי התיעוד התלת-ממדיים הם אין סופיים, ויהיו בעלי השפעה עצומה," אומר צל. "בראש ובראשונה, הם ישמשו לזיכרון ולהנצחה; בנוסף למבנים ההרוסים שיתועדו, המאגר ישמש תשתית להנצחת הקהילות והאנשים נפגעי הטבח.  הוא יאפשר הקמת סיורים וירטואליים בטכנולוגית VR, שיאפשרו מעין כניסה למקום, גם כשהוא כבר איננו. התיעוד יבטיח שהסיפורים לא ידהו לעולם- וגם יספק ראיות חותכות לאירועים שהתרחשו, למול כל נסיונות ההכחשה. כל החומרים יאוחסנו באופן מאובטח, ויונגשו במסגרת הפרויקט לאומי." 

תוצר לדוגמה של מיפוי, מודל העיר צפת 

"מדובר בפרויקט מורכב מאוד, בו מעורבים גורמים רבים בקידומו בתוך רשות העתיקות ומחוצה לה." אומר עמי שחר. "שותפים לו צוותי תיעוד מהמרחבים, יחידת השוד, קמ"ט ארכיאולוגיה ומינהל ארכיאולוגיה, הפועלים בשטח לצד צוותים חיצוניים.
עיבוד המודלים נעשה במשרדי הקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין, ומנוהל על ידי אדר' יערה שאלתיאל יחד עם צוות אדריכלים ממינהל שימור וסטודנטים, ובליווי של פרופ' משה קן,

שנרתם למשימה הלאומית. בשל מורכבות הפרויקט, הוקם צוות לניהולו, לו שותפים; דיויד צל, אדר' אבי משיח, אדר' יערה שאלתיאל, גיא פיטוסי, לידור אושרי וצחי נחמנה.

"הפרויקט החשוב, הוא דוגמה לשיתוף פעולה של כלל יחידות הרשות – ובכלל זה יחידות המטה, התומכות בצוותים, עד להצלחת הפרויקט." מסכם עמי.