428-4391 (052), אמנם לא קוראים לו דינה ברזילי (ההיא מהשיר), אבל תזכרו את המספר. ד"ר עומרי ברזילי זכה במענק מחקר חלומי של האיחוד האירופי לחקר האדם הניאנדרטלי, והוא נפרד מאיתנו – אבל בטוח שנשמור על קשר

כבר 16 שנה שהוא מנהל מחקר מרתק במערת מנות שבגליל המערבי – מערת נטיפים עצומה ומרהיבה, שהייתה חתומה במשך 30,000 שנה, עד שנתגלתה במקרה; הייתה לו הזכות לחפור מחדש ולקדם את פיתוח אתר המורשת העולמית עובדיה שבעמק הירדן; הוא ניהל בעבר את ענף פרהיסטוריה ואת תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה, ובשנה וחצי האחרונות, הוא מכהן כמנהל מרחב דרום.
רגע לפני שעומרי עובר לאוניברסיטת חיפה ולהרפתקה שבמסגרתה יצא למחקר החלומות שלו – הוא מסתכל אחורה, ומסכם את שנותיו היפות ברשות העתיקות.

"מרחב דרום זו בונבונירה"

"מרחב דרום מתפרש על שטח נרחב, שמתחיל בקו אשדוד-קריית גת, ומסתיים באילת", אומר עומרי. זה מרחב גיאוגרפי מורכב עם נופים יפהפיים, בהם מתגוררות קהילות שונות ופועלים גופים רבים, וצריך לדעת לתקשר טוב עם כולם. כמי שטייל, חפר וסקר הרבה, חשבתי שאני מכיר את הדרום, אבל בתפקיד הנוכחי הבנתי עד כמה צריך להעמיק וללמוד את השטח על מנת להכיר אותו באמת".

"הארכיאולוגיה של הדרום מרתקת ומפתיעה, ונוגעת בכל התקופות. בשנה האחרונה, נחשפנו לתגליות סופר מעניינות בעקבות חפירות חדשות במרחב כדוגמת השער הקדום בארץ בתל ערני, או ביצי היען מבאר מילכה. קיימנו פעילויות קהילתיות רבות, למשל פסטיבל השימור באשקלון, מחנה חנוכה בתמנע, חאן יוטבתה, ועוד. בזכות הפעילויות הללו למדתי עד כמה חשוב לפתח, לשמר ולהדריך את הציבור בדרום – שרובו צמא לידע ולקשר עם רשות העתיקות. אבל הדבר הכי חשוב שאני לוקח איתי מתקופתי בדרום, הוא הקשר החם והייחודי עם עובדי.ות המרחב. גיליתי יחידה מגובשת, טובה ושמחה, שקיבלה אותי בחום ואהבה, וגם נפרדת ממני כך. תודה רבה למשפחת דרום!

החזון: ארכיאולוגים מהקהילה הבדואית ברשות
במהלך עבודתי כמנהל מרחב דרום, נחשפתי לממשקים הרבים עם הקהילה הבדואית. זו קהילה שלא נחשפה מספיק לארכיאולוגיה ולמורשת, ולכן השתדלתי לקדם כמה שיותר תוכניות חינוכיות, ולהעביר את הידע המקצועי באופן מעשי ומקרב.

חפירות רהט דרום של אורן שמואלי, נוח מיכאל והלנה קוגן זהבי, שימשו כפלטפורמה ממנה יצאנו למשימה הזו. חברנו יחד – מחוז נגב צפוני בניהולה של סבטלנה טליס, המינהלן המוכשר שלנו יאסר אל עמור (שמסתבר שגם יודע להדריך מצוין), המרכז החינוכי בהובלתה של רחלי דגן (ועכשיו עינת קאשי וצבי פירר) וחברי ועמיתי מ"הצפון" – דר' כמיל סארי, דר' ואליד אטרש ודר' חמודי חלאילה.
בשנה וחצי האחרונות קידמנו תוכנית חינוכית ענפה, שכללה השתתפות של  כ-3,000 ילדים ונוער בסיורים לאתרים הארכיאולוגים. הפקנו גליון של מגזין "אבן הפינה" בשפה הערבית, שעסק בארכיאולוגיה של רהט וסביבתה, ואם זה לא מספיק, אז בחודש מאי מתוכנן "כנס רהט" שעתיד להתקיים בהיכל התרבות בעיר, ובהמשך – פרויקט שימור והנגשת אתרים ברחבי בעיר, בהובלת רם שואף ועמי שחר ממינהל השימור. התקווה  הגדולה שלי, היא שהפעילויות המתוכננות תמשוך את המגזר ללמוד ארכיאולוגיה ובעתיד נזכה לראות ארכיאולוגים מהמגזר הבדואי במרחב דרום וברשות בכלל.  

מאז ועד היום

לפני התפקיד הנוכחי שימש עומרי כראש תחום מחקר התמחויות במינהל ארכיאולוגיה, וכראש ענף פרהיסטוריה. "משנותי במנהל ארכיאולוגיה, אני זוכר לטובה במיוחד את הקפיצה המקצועית הגדולה של רבים מחופרי.ות וחוקרי.ות המינהל. אין די מילים לתאר כמה עלתה קרנה האקדמית של רשות העתיקות בעשור החולף, ועל כך מעידים מאות הפרסומים האיכותיים, ההרצאות, הכנסים, ומענקי המחקר שהושגו בעמל רב על ידי חוקרי רשות העתיקות. המסר שלי לכולם.ן לקוח ממבצע סבתא: "אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר…"

עומרי עבר את כל התחנות במסלול ההתפתחות המקצועית בארגון.
לרשות העתיקות, הוא מספר, הגיע דרך חברה לספסל הלימודים. "בשנת 2005 הייתי סטודנט באוניברסיטה העברית וחיפשתי עבודה. אנה אייריך-רוז, שאיתה למדתי, אמרה לי שמחפשים מפקחים במרחב ירושלים. כך התחלתי לעבוד ברשות".

את תחילת הקריירה הארכיאולוגית שלו במרחב התחיל, כמו כולם, בפיקוחים, ודי בזריזות, עבר לניהול חפירות בתחום התמחותו – פרהיסטוריה. ירושלים לא ידועה כעיר שמכילה הרבה שרידים פרהיסטוריים, אבל זה לא הפריע לו למצוא שרידים מתקופת הפליאולית התחתון באתר עמק רפאים בירושלים. בהמשך, עבר עומרי לענף פרהיסטוריה, ובמסגרת זו ניהל עשרות חפירות פרהיסטוריות ברחבי הארץ. "החפירות שניהלתי בצפון, בדרום, ובמרכז אפשרו לי להתמקצע בחקר כל התקופות הפרהיסטוריות בארץ. בזמנו לא היתה תנועה בין המרחבים והיחידות, וחבל. הניסיון שצברתי בזכות החפירות הללו עזר לי, ללא ספק, להתגבש כחוקר מוביל בתחום הפרהיסטוריה. חשוב לא פחות – החפירות במרחבים יצרו הזדמנויות להכיר את האנשים במרחבים – מנהלים, מטה, קולגות, ארכיאולוגים, מנהלנים, פועלים, בקיצור – את כולם. אני בן אדם חברותי ושמח על כך שהכרתי כל כך הרבה אנשים טובים וחברים במהלך עבודתי ברשות".

"נכנסנו למערה בסנפלינג"

אחת החפירות המרכזיות של עומרי – ואולי גם הזכורה ביותר, הייתה זו של מערת מנות. המערה התגלתה בשנת 2008, כאשר כף של דחפור פערה במפתיע פתח בסלע. בפנים נחשפה מערת נטיפים גדולה וקסומה, אשר הייתה חתומה במשך 30,000 שנה. במערה זו – במנות שבגליל המערבי, המתינה אחת התגליות החשובות בחקר האבולוציה של האדם.

"זו הייתה חפירה מאוד מורכבת, שניהלנו בשנת 2010-2018", משחזר ד"ר ברזילי. "היא נעשתה בשיתוף פעולה של רשות העתיקות עם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. בעונה הראשונה, לפני הסדרת פתח המערה, נאלצנו לרדת למערה בסנפלינג. המחקר על ראשית האדם המודרני ותרבותו במערת מנות – עיצב, במידה רבה, את הקריירה שלי".

מוקד העניין של עומרי התחדד בשנים אלה, והוא עבר לחקור שינויים באוכלוסיות הפרהיסטוריות במעבר בין הפליאולית התיכון לעליון. "בשנים 2015-2013 קיימתי סדרה של חפירות באזור עין עבדת בנגב בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן למדע. המחקר הצליח להראות, לראשונה, על קיומן במקביל של אוכלוסיות של ניאנדרטאלים ואדם מודרני באזור הנגב, לפני 50,000 שנה

פרויקט אחר שבו עומרי גאה, עליו סיפרנו כאן בהרחבה, הוא החפירה ופרויקט הנגשה ושימור של האתר עובדיה – אתר בן כמליון וחצי שנים, בעל חשיבות עצומה לחקר יציאת האדם מאפריקה. לאחר שנים של הזנחה, ובדחיפה של עומרי ביחד עם אבישי עוז ממינהל שימור ויואב צור ממרחב צפון, ייחנך מסלול הליכה באתר בתחילת אפריל 2024.

למה נכחדו הניאנדרטלים? עם הפנים לפרויקט הפרהיסטורי החדש באירופה ובמרכז אסיה

אחרי ש"חרש" את הפרהיסטוריה בארץ, עכשיו הוא מתקדם לחקור ארצות ואזורים חדשים. הפרויקט החדש שלו, בחסות אוניברסיטת חיפה, יתמקד במרחב דרום-מזרח אירופה -מערב אסיה – אזור שכמעט שלא נחקר בתקופות שבהן עומרי מתעניין. הפרויקט החדש ייעשה בשיתוף עם חוקרים מאיטליה, ויתמקד בשאלה גדולה בחקר האבולוציה האנושית – "מדוע נכחדו הניאנדרטלים". חשיבותו של המחקר באה לידי ביטוי בהכרה של האיחוד האירופי, אשר זיכה אותו במענק היוקרתי של ERC Synergy.

"אני מתרגש מהרעיון שאני חוזר לבסיס שלי – חוקר במשרה מלאה בתחום הפרהיסטוריה! הפרויקט החדש צפוי לתרום למחקר הפרהיסטורי העולמי, ואני חדור במוטיבציה לצאת לשטח לסקור, לחפור, לעבד ולפרסם. נהניתי מאוד לעבוד ברשות העתיקות! אני עוזב מקום טוב עם אנשים נהדרים.הרשות היתה לי בית במשך 19 שנה, ואני אדם שלא שוכח מאין הוא בא. עולם הארכיאולוגיה קטן, ואני בטוח שאנחנו עוד ניפגש!
לסיום, אני מבקש לברך את סבטלנה טליס היקרה, שנכנסת לנעלי במרחב דרום. אני בטוח שסבטלנה תדע להוביל את המרחב ואת הרשות להצלחות! ולחברי וחברותי במרחב ובהנהלת הרשות אני אומר- זכיתם.

תודה לך עומרי, על תרומתך לרשות העתיקות ולחקר התפתחות האדם. נתגעגע