עבור גיא פיטוסי, נראה שהשמיים הם לא הגבול: בכנס מרחב דרום שיתקיים בקרוב (14-15.2), הוא צפוי להציג מחקר פורץ דרך, אשר בדק היתכנות לעריכת סקרים ארכיאולוגים באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. "אנחנו על סף מהפיכה בגילוי אתרי עתיקות", הוא אומר.

כולנו שומעים לאחרונה בתקשורת על כטב"מים, בהקשרים מאיימים. אבל בעבודת התזה שלו, גיא פיטוסי מראה שכלי הטיס הלא מאוייש יכול לעשות הרבה מאוד טוב לארכיאולוגיה.  

בשנת 2020 נקראו גיא פיטוסי ואמיל אלג'ם לבדוק היתכנות לביצוע סקרים ארכיאולוגיים רחבי היקף באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים.  

השניים החליטו לערוך את הבדיקה באופן השוואתי. 

מגדירים שיטת מחקר 

המחקר סקר שטח של 11 קמ"ר מדרום לירוחם, כאשר צוות אחד ערך באתר סקר רגלי-"מסורתי", וצוות שני סקר את השטח באמצעות כטב"ם. 

למעשה, בתחילה – קודם ליציאה לסקר רגלי באתר חדש, שקלו החוקרים להשוות את הסקר האווירי שיערכו עם סקר רגלי קיים, באחד השטחים שנסקר בעבר. "בסופו של דבר, יצאנו לדרך עם סקר רגלי ואווירי חדש, באזור שטרם נסקר. היה לנו חשוב ליצר תועלת ממשית ולחדש למחקר ולרשות, וחשוב לא פחות – להבטיח ששני הסקרים – ייערכו בתנאי מזג אוויר זהים, על מנת להגיע לתוצאות מדוייקות ככל הניתן". אומר פיטוסי. 

ההחלטה לבצע סקר אווירי ורגלי גם יחד, אפשרה לחוקרים לקבוע סטנדרטים מקצועיים מחמירים לניסוי.  

"ההתקדמות הטכנולוגית והשימוש במערכות מידע גיאוגרפיות, במכשירי מדידה בשטח, במצלמות דיגיטליות ובמערכות מחשב לעיבוד נתונים, סיפקו בסיס איתן להערכת יעילות הסקר האווירי אל מול זה הרגלי", אומר פיטוסי. 

שני ארכיאולוגים עם כטב"ם, מול "צבא" רגלי קטן של שמונה ארכיאולוגים. And the winner is.. 

כך, החוקרים יצאו לדרך. 

צוות הסקר האווירי כלל שני ארכיאולוגים בלבד – פיטוסי ואלג'ם, החמושים בכטב"ם ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים. 

לסקר הרגלי נדרשו (לא פחות מ)שמונה ארכיאולוגים. 

הצוות החלוץ – צוות הסקר האווירי, השלים את משימות פענוח המודלים, ניתוח התמ"ג, יצירת המפות וכתיבת הדו"חות תוך 16 ימים. 

לעומת זאת, צוות הסקר הרגלי, שכלל פי 4 יותר אנשים (אשר לעיתים עבדו יחד ולעיתים – בצוותים קטנים יותר), השלים את אותה המשימה ב-36 (!) ימים – משך זמן יותר מכפול. 

חיסכון במשאבים זה חשוב, אבל יש עוד 

תוצאות הסקר האווירי היו הניבו תוצאות מעבר לציפיות.  
בסקר הכטב"ם זוהו 711 אתרים, לעומת 620 אתרים בלבד, שהתגלו בסקר הרגלי. רזולוציית הצילום הגבוהה והמפות הפוטוגרמטריות התלת-ממדיות שנוצרו מתצלומי האוויר, אפשרו זיהוי ורישום מדויק של שרידים קדומים בערוצי נחלים, מדרונות, מצוקים בלתי נגישים – ואף בתוך כיסוי צמחייה.  

כלי זה, אם כך, לא רק מאפשר לימוד וניתוח של המידע הארכיאולוגי שנאסף, אלא גם מציע תובנות חיוניות מנקודת מבט מרחבית.  

הסקר האווירי הראה יתרונות כמעט בכל פרמטר שהוערך 

תוצאות הניסוי העלו תמונה ברורה – הסקר האווירי הראה יתרונות כמעט בכל פרמטר שהוערך, ביחס לסקר הרגיל. "לא רק שהסקר האווירי הוכיח את עצמו כמועיל יותר מבחינת התוצאות, הוא גם הראה צמצום משמעותי בכוח האדם ובימי העבודה הנדרשים. לא ניתן להפריז ביעילות הכלי, ובעלות-תועלת של השימוש בו", אומר פיטוסי. "פער זה בכוח האדם, בזמן ובעלות, בולט במיוחד כאשר מגדילים את גודל השטח המיועד לסקר", הוא אומר. "ככל שהמרחב גדול יותר, כך בולט היתרון הכלכלי של שיטת הסקר האווירי". 

האם אנחנו צרכים לדאוג שיחליפו אותנו מכונות? – לא בזמן הקרוב 

"סקר הכטב"מים אמנם נחל הצלחה רבה, אך  לעת עתה, הוא אינו יכול להחליף לחלוטין את הסוקרים הרגליים", אומר פיטוסי. "שילוב כלי טיס בלתי מאוישים בסקרים ארכיאולוגיים מאפשר גישה כוללת, המשלבת את נקודות החוזק של שתי השיטות. הכטב"מים מצטיינים באיתור ובזיהוי שרידים עתיקים מהאוויר, בעוד שסקרים רגליים חיוניים לתיארוך מדויק ולהמשך חקירת אתרים מזוהים. למרות יתרונותיהם הרבים, הכטב"מים עדיין מתמודדים עם מגבלות. פריטים קטנים, כגון פיזור צור ושברי כלי חרס, אינם ניתנים לזיהוי מהאוויר בשל גודלם. עם זאת, התפתחויות טכנולוגיות מתמשכות בתחום הצילום הדיגיטלי ומערכות מצלמות מתקדמות הנישאות על ידי כטב"מים, עשויים להתגבר על אתגר זה בעתיד". 

אבן דרך משמעותית 

הניסוי שערכו גיא פיטוסי ואמיל אלג'ם היווה אבן דרך משמעותית בארכיאולוגיה המרחבית. השימוש במל"טים, ובפרט בכטב"ם Wingtra One, הוכח כפתרון יעיל ומקצועי לסקרים אוויריים רחבי היקף. הצילום ברזולוציה גבוהה, בשילוב עם פוטוגרמטריה והדמיה תלת מימדית. 

גישה חדשנית זו לסקרים ארכיאולוגיים צפויה לחולל מהפכה בתחום, ומציעה אפשרויות חדשות לתיעוד ולמיפוי שרידים עתיקים. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, ארכיאולוגים יוכלו כעת לחקור אזורים נרחבים ביעילות ובדיוק גדולים יותר, ולחשוף אוצרות נסתרים, אשר בעבר לא היו נגישים. 

"הניסוי הזה פתח עולם חדש לגמרי של אפשרויות למחקר ארכיאולוגי", אומר גיא. "אנו עדים לשינוי פרדיגמה באופן שבו אנו ניגשים לאתרי עתיקות וחוקרים אותם". 

צפו בסרטון הסקר. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות