גיבורי הכתבה המרכזית שלנו החודש, הם זוכות וזוכי מענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF) ודומותיה. אצלנו ברשות, מעדיפים לעשות מחקרים יזומים בצניעות ובשקט, מבלי "לנקר עיניים". ועדיין, חוקרי הרשות שכבר זכו במענקים היוקרתיים של עולם המחקר, היו רוצים לעורר השראה ולהזמין אתכם להצטרף
תודה לאל על הזום ודומיו. בזכות הקידמה, עלה בידינו לקבץ חבורה של חוקרי רשות עסוקים במיוחד ממגוון יחידות, לשיחה על קרנות המחקר היוקרתיות, רשות העתיקות, ומה שביניהן.
"רשות העתיקות היא המוסד הגדול והמוביל בעשיה הארכיאולוגית בארץ", פותח ד"ר עמרי ברזילי, ראש תחום מחקר התמחויות בארכיאולוגיה. "כיום, הרשות מוכרת לציבור בעיקר בזכות חפירות ההצלה. ואכן, אי אפשר להמעיט בחשיבות החפירות הללו למחקר הארכיאולוגי; בזכותן התגלו הרבה מאוד תגליות ארכיאולוגיות משמעותיות. אבל חשוב לדעת, שקיים מסלול נוסף לביצוע מחקרים ארכיאולוגים יזומים – אלה הממומנים על ידי קרנות מחקר כדוגמת הקרן הלאומית למדע (ISF). כיום, אין מספיק מודעות בקרב החוקרות והחוקרים בארגון לאפשרות הזו – וגם כשכבר יש מודעות, קיימים חששות. אנשים חושבים שאולי נושא המחקר לא מספיק אטרקטיבי, לא בטוחים כיצד ניתן להניע את התהליך, לא יודעים איך לנהל תקציב מחקר, ועוד.
אז באמת, איפה מתחילים?
"קודם כל, כותבים הצעת מחקר מנצחת", אומר ד"ר ברזילי. "צריך להבין, שזו תחרות לכל דבר: ההצעה מתחרה בהרבה הצעות אחרות טובות, ולכן לא כל אחד זוכה. אבל כאשר ההצעה זוכה – זו תעודה של כבוד בעולם האקדמי – לחוקרים באופן אישי, ולנו כארגון! תקציבי המענקים גבוהים, ועל כן, מאפשרים בניית קבוצת עבודה לפרויקטים רב-שנתיים. לרוב, נושאי המחקר הם כאלה שלא תמיד ניתן ליישם בחפירות ההצלה. חשוב לציין שאנחנו מעוניינים לשלב בקבוצות העבודה כמה שיותר יחידות מהארגון, ככל שזה מתאפשר".
מי יכול להגיש הצעת מחקר?
"חוקרים בעלי תואר ד"ר, שבקורות החיים שלהם עברו מספר אבני דרך. לאחר כתיבת ההצעה, היא נשלחת לאישור המדען הראשי של הרשות, פרופ' גדעון אבני. זו בהחלט יכולה – וצריכה להיות, שאיפה של חוקר מתחיל".
"ישנם גם מסלולי מענקים, אליהם יכולים לגשת גם הדוקטורנטים", מוסיפה ד"ר אורית שמיר. "קיימות לא מעט אפשרויות, ותמיד מומלץ וחשוב לבדוק מהן".
איך בודקים?
"מתייעצים עם חוקרים מנוסים יותר. כולנו כאן כדי לייעץ ולעזור בכל דבר", היא אומרת. "אפשר לבדוק, לדוגמה, איך לנסח את ההצעה ובמה להתמקד. חשוב להבין שכל מחקר הוא סיפור, והוא חייב לעניין גם את הציבור הרחב, בנוסף לחברי האקדמיה".
נניח שהצעת המחקר מתקבלת. האם זו תהיה כל עבודתו של החוקר?
"כמובן שלא" עונה ברזילי. "העובדים נדרשים בראש ובראשונה למשימות היחידתיות, באשר הן".
"העבודה על המחקר מתווספת לעבודה השוטפת", אומרת אורית שמיר. "ולכן, חוקרים עובדים גם בערבים ובסופי שבוע. אבל זה מתגמד, נוכח המחשבה שאם המחקר יצליח, יקראו עליו לא רק הקולגות שלך, אלא אנשים בכל העולם. מרגש לדעת שהמחקר שלך היא תרומה לאנושות".
מה יכול להיות נושא המחקר?
"כמעט כל דבר, ובתנאי שהוא מקדם את המחקר הארכיאולוגי."
ולראייה, זהו תקציר המחקרים שיזמו חוקרי הרשות, וזכו לאחרונה במענקי הקרנות:
"לכוון את השעון של עיר דוד" – הקרן הלאומית למדע
ד"ר ג'ו עוזיאל (מעבדת מגילות) וד"ר דורון בן עמי (תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה) בשותפות עם פרופ' אליזבטה בוארטו (מכון ויצמן למדע) ופרופ' יובל גדות (אוניברסיטת תל-אביב).
מטרת הפרויקט:
קביעת כרונולוגיה אבסולוטית בעיר דוד (ירושלים) – יצירת בסיס נתונים רחב של תאריכים לאורך כל תקופת ההתיישבות, ועוד.
"ציידים-לקטים במזרח הנגב בתקופה הניאוליתית הקדם -קראמית ב"– הקרן הלאומית למדע
ד"ר יעקב ורדי (מגה פרויקטים) בשותפות עם דר' פראן בורל (המועצה המדעית העליונה של ספרד).
מטרת הפרויקט:
חקר התיישבות הציידים והלקטים בנגב והקשר שלהם עם הסביבה ותרבויות שכנות בתקופה הניאוליתית.
"ייצור מחודש ומחקר משקאות מותססים קדומים, באמצעות אפיון מיקרוביום החרס"– הקרן הלאומית למדע
ד"ר יצחק פז (מגה פרויקטים) בשותפות עם פרופ' רונן חזן ודר' מיכאל קלוטשטיין (האוניברסיטה העברית).
מטרת הפרויקט:
זיהוי, שחזור והפקת משקאות בעת הקדומה באמצעות מחקרים מיקרוביולוגים של כלי חרס.
"10,000 שנות צבע"– הקרן הלאומית למדע
ד"ר נעמה סוקניק (תחום אוצרות), פרופ' זהר עמר וד"ר דוד אילוז (אוניברסיטת בר-אילן)
מטרת הפרויקט:
זיהוי צבענים באריגי בד מישראל, מהתקופה הניאוליתית ועד לימי הביניים.
"מבצר עתלית – קריאה מחדש"– הקרן הלאומית למדע
ד"ר ורדית שוטן-הלל (תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה)
מטרת הפרויקט:
חקר התקופה הצלבנית ומסדר הטמפלרי בעתלית – הצלה, תיעוד, מחקר ושימור של המבצר בעתלית
"אתרים פרהיסטוריים, טראסות נחליות ומשקעי טרוורטין"– הקרן הלאומית למדע
ד"ר עמרי ברזילי (תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה) וד"ר יואב אבני (המכון הגיאולוגי)
מטרת הפרויקט:
הגדרת התרבויות הפרהיסטוריות הקדומות במדבר ובחינת את נתיבי ההגירה של האדם הקדמון באמצעות מחקר גיאוארכיאולוגי בנגב.
"אבולוציה של טאבו: התפתחות האיסור על צריכת חזיר"– הקרן הגרמנית למדע
ד"ר לי פרי-גל (תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה), ד"ר מקס פרייס (אוניברסיטת הרווארד).
מטרת הפרויקט:
הבנת משמעות בעלי החיים עבור החברות האנושיות, והשפעתם על הכלכלה, התרבות, הפוליטיקה והסביבה.
"יסודן, תפקידן, שימושן ודעיכתן של מערכות חקלאיות חדשניות מטיפוס שקע וסוללה, בתקופה האסלאמית הקדומה" – הקרן הלאומית למדע וקרן גרדה הנקל (גרמניה) ד"ר איתמר טקסל (תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה), ד"ר יואל רסקין (אוניברסיטת בר-אילן)
מטרת הפרויקט:
חקר מערכות חקלאיות במישור החוף בתקופה האיסלאמית הקדומה.
"הביטוי החומרי של יחסי הארמון שבט" – קרן גרדה הנקל
ד"ר קרן קובלו פארן (תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה) פרופ' האנס בצל (אוניברסיטת Jena, גרמניה), ד"ר עומר סרגי (אוניברסיטת תל-אביב).
מטרת הפרויקט:
שחזור הכלכלה המלכותית של ממלכת ישראל ויחסי הארמון עם השבטים והקהילות החקלאיות של עמק יזרעאל.
"מחקר אינטגרטיבי של תעשיית הנחושת מהתקופה הכלקוליתית בדרום הלבנט" – הקרן הלאומית למדע
ד"ר יותר אשר (המעבדה האנליטית), פרופ' יובל גורן (אוניברסיטת בן גוריון) ופרופ' שליו שריאל (אוניברסיטת חיפה)
מטרת הפרויקט:
איפיון תעשיית הנחושת ומקורותיה בתקופה הכלקוליתית.
"חושפים את דרך המשי הישראלית" – חקר האריגים מנחל עומר – קרן פולקסואגן
ד"ר אורית שמיר (תחום אוצרות), ד"ר בריט הילדנברנדט (אוניברסיטת גטינגן, גרמניה), ופרופ' גיא בר-עוז (אוניברסיטת חיפה).
מטרת הפרויקט:
חקר אריגים על תוואי דרך המשי הישראלית.
ניתוח משולב של DNA קדום וממצאי קברים לחקר תפוצת הפניקים ותרבותם באגן הים התיכון – הקרן הישראלית למדע
דר' דלית רגב (קמ"ט ארכאולוגיה) בשיתוף עם דר' אילן גרונאו (אונ' רייכמן, המרכז הבין-תחומי הרצליה)
מטרת הפרויקט: בחינה מעשית של שאלת pots and people דרך בדיקת קברים המשויכים לפניקים בהם נמצאו ממצאים "פניקים" ברי תיארוך, והשוואתם למידע הגנטי של הנקברים בקברים אלו. הפרויקט הינו גם חלק ממחקר כלל ים-תיכוני של מספר גופי מחקר מאירופה וארה"ב אשר בודק DNA עתיק של הפניקים.
**
*
חוקרי רשות העתיקות מפרסמים בממוצע כ-150 מאמרים מדעיים בשנה, בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם. זאת, בנוסף לדו"חות המתפרסמים בבמות הפרסום של הרשות. רבים מהמאמרים, הם תוצרים של מחקרים יזומים, אשר נתמכו בקרנות המחקר. בשל חשיבותם המדעית, ישנם מאמרים אשר זוכים לחשיפה תקשורתית עצומה, ארצית ובינלאומית.
"כל אחד ואחת מזוכי מענקי המחקר, הגיע עד הלום בשל האהבה למקצוע ושאיפה למצוינות מקצועית. המחקרים האלה מרגשים ומעניינים אותם, והם מבינים את חשיבותם לקידום המחקר הארכיאולוגי בארץ", אומר ד"ר ברזילי. " המחקרים שהוצגו כאן, מציבים את חוקרי הארגון בקדמת הבמה האקדמית, ואת רשות העתיקות כגוף מחקרי מוביל בארץ ובעולם. |
צריך להודות; עדיין לא הכל ורוד בדרך אל המענק; רשות העתיקות, בהיותה רשות ציבורית – בניגוד לגופים האוניברסיטאיים, צריכה לעבור שינויים והתאמות כדי לפתור אתגרים מנהלתיים בתקשורת מול הקרנות. "אבל זה לגמרי הכיוון שאליו אנחנו שואפים, ואנחנו בדרך הנכונה", אומר ד"ר ברזילי. ""אנחנו מאד מקווים שבשנים הקרובות נוכל להרחיב את מסלול המחקר ברשות, ולעודד חוקרות וחוקרים חדשים להצטרף אלינו ולקחת חלק בעשייה. הדלת שלנו פתוחה בפני כל מי שרוצה להתייעץ או לקבל מידע נוסף".
"אין ספק שיש כאן בעיה שחשוב לטפל בה, כי מצד אחד אנחנו רוצים להיות איחוד מקצועי מוביל, אבל אי אפשר להוביל במחקר בלי להיות גוף אקדמי. אנחנו קצת "עוף מוזר" מבחינת הקרנות", מתייחס פרופ' גדעון אבני, המדען הראשי של רשות העתיקות.
אז מה עושים?
"קודם כל, המודעות לכך חשובה מאד. זו ההתחלה של הפתרון. מי שזוכה במלגה, לא רק צריך לקבל הכרה אקדמית. הוא צריך לקבל גם הכרה אדמיניסטרטיבית ברשות, וגם את התנאים המקבילים לתנאים של האקדמיה. במחזור הבא של ההגשות לקרנות, אני מאד מקווה שזה ישתפר. לאנשים יוקצה זמן כדי להכין את ההצעות. אחרי שיוכרזו הזוכים, הדברים אמורים להיות קלים יותר; אני מקווה שינתן להם יותר זמן לעבוד על הפרויקט. הטמעת התהליך במערכת היא יעד שלנו לשנה הבאה."
"מעבר ליוקרה המקצועית, מענקי המחקר מאפשרים לחוקרי הרשות להביא לידי ביטוי את סקרנותם האינטלקטואלית הרחבה יותר", אומר ד"ר יובל ברוך, מנהל מינהל ארכיאולוגיה.
"בנוסף לכך, מרבית מענקי המחקר ניתנים לקבוצות של חוקרים מדיסציפלינות מחקריות שונות, ומכמה מכוני מחקר. עובדה זו, מעודדת את קיומן של קבוצות המחקר ואת השיתופיות. לעבודה בקבוצות מחקר חשיבות נוספת, מאחר שהיא מאפשרת גם לחוקרים אחרים, שלא נמנים על קבוצת הזוכים, לקחת חלק במחקרים ולהיות שותפים להם. כך, ניתנת לנו, המנהלים, אפשרות לעודד חוקרים צעירים לקחת חלק במחקרים נוספים, מעבר לעיסוקם ביומיום ובעשיה השוטפת.
אנחנו מקווים שבעתיד נראה יותר ויותר חוקרים צעירים ברשות – לא רק ממנהל ארכאולוגיה, אלא גם מהמרחבים וממנהל שימור, שותפים בקבוצות מחקר נבחרות אלו.
ועוד עניין – כיום, מרבית הפרסומים המדעיים הקשורים למענקי המחקר מוצאים את דרכם לבמות פרסום חיצוניות. אנחנו מתכוונים, ולטווח הקצר, לפתח במות פרסום שיהיו גם הן כתובת מתאימה לפרסומים יוקרתיים, ובכך – נעצים את יוקרת הארגון ואת חוקריו".
