במרחב ירושלים העבירו את החודש האחרון בשילוב אירועים של מסורת יהודית עם מסורות רשותיות – וזה הרי השילוב המושלם!

ונתחיל בבשורה שהיא לא פחות ממרגשת: מצפן של אחד מלוחמי הל"ה התגלה בראש גבעת הקרב מאחורי סלע אשר ככל הנראה, שימש כמחסה לאחד הלוחמים. זהו המחקר הראשון שבמסגרתו נאספות עדויות מהקרב הנודע, שממנו איש לא חזר. 

אבל לפני שנמשיך, נעצור לרגע של היסטוריה:
פרשת הל"ה היא אחת מהפרשות הקשות ביותר של מלחמת תש"ח. גם כעבור יותר מ-75 שנים מאז התחולל הקרב, בו נהרגו כל 35 הלוחמים שהיו בדרכם לסייע לגוש עציון הנצור, האירוע עדיין תופס מקום חשוב באתוס העברי והציוני ובעיקר על רקע התעלומה שאופפת אותו.  

לאחרונה, התגלה מצפן של אחד מלוחמי מחלקת ההר (הל"ה) בראש גבעת הקרב בשפלת יהודה, לצד תרמילי מקלע מסוג ברן. להערכת החוקרים ד"ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ואוניברסיטת חיפה ואיל מרקו מרשות העתיקות, המצפן היה שייך למפקד המחלקה, דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח: יצחק הלוי או יצחק זבולוני. 

בשנתיים האחרונות מנהלים ד"ר לואיס ואיל מרקו מחקר ארכיאולוגי ייחודי על גבעת הקרב של הל"ה (נ.ג. 573). השניים נפגשו לראשונה במסגרת שירות מילואים ביחידת אית"ן לאיתור נעדרים בצה"ל. ביחידה זו הם משתמשים בשיטות ארכיאולוגיות לחיפוש אחר חיילים שמקום קבורתם לא נודע. 

מחקר גבעת הל"ה בראייה ארכיאולוגית וסביבתית

המחקר, הנעזר בשיטות ארכיאולוגיות למחקר של אירועים שהתרחשו בעבר הקרוב, סוקר את גבעת הל"ה מהזווית הארכיאולוגית והסביבתית,  ואוסף, לראשונה, בצורה מסודרת  ושיטתית, עדויות שנותרו עד היום משדה הקרב. עדויות אלה, מצטרפות לממצאים ספורים שאספו מהשטח אנשי בי"ס שדה כפר עציון, ולעדויות שנאספו בעבר מהלוחמים הערבים ומהקצין הבריטי אשר ריכז את איסוף גופות הלוחמים, וביצע תחקור של הלוחמים הערביים בשטח. מהצד הישראלי של המחלקה לא שרד אף לוחם, לספר את הסיפור. 

"ראינו שהעדות החומרית מהקרב הולכת ונעלמת", אומרים מרקו וד"ר לואיס, "החפצים מתבלים בשטח, ומטיילים אוספים מזכרות, והרגשנו שאם לא נעשה את זה עכשיו, בעוד שנים בודדות לא תהיה לנו אפשרות לשחזר את שדה הקרב. בעזרת קולגות, בני משפחה וחברים למילואים, יצאנו לדרך". 

באחד מימי המחקר, מצאו החוקרים בראש גבעת הקרב, מאחורי סלע שככל הנראה שימש כמחסה לאחד הלוחמים, מספר תרמילי מקלע מסוג ברן ומצפן עשוי פליז, אשר לו מנגנון לנעילת החוגה. מחקר מעמיק וחובק עולם, מלמד כי המצפן – מטיפוס פשוט, שלא נשא את שם היצרן, יּוצר במהלך השליש הראשון של המאה ה-20. מחקר פורנזי שנעשה במעבדות משטרת ישראל, לימד שזגוגיתו של המצפן נופצה כתוצאה מקליע שפרץ את מסגרת המצפן, שרט וניפץ את זגוגיתו.  

אז של מי המצפן? או: מחקר ארכיאולוגי שלא דומה לאף מחקר אחר בארץ

 "בשלב זה, אי אפשר לשייך את המצפן ללוחם מסוים, אך סביר שהוא היה שייך לאחד משלושה – למפקד המחלקה דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח – יצחק הלוי או ליצחק זבולוני", אומר ד"ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ומאונ' חיפה. "זיהוי ודאי של בעליו המקורי של המצפן איננו אפשרי בשלב זה, אך יש בנו תקווה כי בעתיד יתגלה חומר ארכיוני שיאפשר זאת."  

איל מרקו, ארכיאולוג רשות העתיקות, אומר: "העובדה שהמצפן מתאים לתקופה שבה נערך הקרב, והעובדה כי נמצא שהמצפן נפגע מקליע, מחזקות את ההנחה שהוא היה בשימוש בקרב הל"ה, וכן מלמדות כי במקום נכחה דמות פיקודית – או לפחות דמות מובילה, בשלבי הקרב האחרונים." 

בנימה אישית, מוסיפים ד"ר לואיס ומרקו: "המחקר הזה הוא סוג של בוקס בבטן. הוא לא דומה לשום מחקר ארכיאולוגי שעשינו. גם אם אירועים שחקרנו מהעבר הרחוק, כללו עדויות לחורבן ולמעשי אלימות קשים, הרי שהמחקר בגבעת הקרב שונה: אמנם, חלפו כבר 75 שנים מאז נפילת הל"ה, אך כאן, יש פנים ושמות. יש היכרות כמעט אישית עם כל אחת מהדמויות. אתה תוהה מה עבר על הלוחמים,   

או האם המצפן – שמופיעים עליו סימנים של קליע, פילח את הלב של מי שאחז בו בכיסו או בידו. אתה מבצע עבודה כמה שיותר מדעית, אבל קשה מאוד לנתק את עצמך מההיבט הרגשי. 

לדברי מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, "המחקר המרגש, החוזר לרגעים המצמררים מקרב הל"ה. מראה כיצד הארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי להבנת אירועים היסטוריים, לא רק מהעבר הרחוק אלא גם מהעבר הקרוב". 

*ממצאי המחקר יפורסמו בתחילת חודש מאי בכתב העת המדעי "מחקרי ארץ יהודה" של רשות העתיקות ובית ספר שדה כפר עציון, המופק בשיתוף קרן קיימת לישראל, אוניברסיטת בר אילן, רשות הטבע והגנים, קרן יסלזון ומו"פ מזרח. כתב העת מופק כחלק מכנס 'מחקרי ארץ יהודה' שיתקיים ב-8 במאי (ל"ג בעומר) הקרוב.  

המרחב פורח בחג האביב

במעבר חד מעצב לשמחה, נזכיר שבתחילת החודש היינו בחופשת פסח. בחופשה ובחול המועד, המוני בית ישראל יצאו לטייל, בטבע וכמובן נהנו גם בפעילויות החינוכיות שלנו. 

בגבעת ישעיהו התקיים הפנינג למשפחות, אותו אנחנו מקיימים במשותף כבר כמה שנים בשיתוף פעולה עם קק"ל. כ-200 משתתפים ומשתתפות נהנו בתחנות יצירה, הצגות, סיורים מודרכים ותצוגה ארכיאולוגית.  

בתל ירמות, כבכל שנה, התקיים אירוע שכבר הפך למסורת עם כ-1000 משתתפים ממגוון המגזרים של החברה הישראלית – חילונים, דתיים וחרדים, תושבי בית שמש ואנשים שהגיעו מרחוק. כולם נהנו ביום עשיר במיוחד של חפירה ארכיאולוגית, סיורים מודרכים בנושאי ארכיאולוגיה וטבע, שחקנים והצגות, תחנות יצירה ועוד. האירוע התקיים במשותף עם עיריית בית שמש, מדרשת בית שמש ועמותת קהילה. 

עוד לפני החג, בחופשת בתי הספר, קיימנו חפירה לנוער ולמתנדבים בחורבת חנות שבהרי ירושלים. באתר מתקיימת חפירה חינוכית-קהילתית בשת"פ עם קק"ל ושמחנו על ההזדמנות לפתוח אותה למתנדבים שהגיעו מקרוב ומרחוק. כבר ביום הראשון זכינו לתגלית מיוחדת (בתמונה), שנמצאה על ידי קבוצת נערים מהישוב מבוא ביתר.  כן ירבו תגליות כאלה!

זו הזדמנות להודות לכל מי שלקח חלק בקיום האירועים השונים, מי שעבד במהלך החופשה המרוכזת בחול המועד, ומי שסייע בהכנות לפני הפעילות.