קנקנים מימי ממלכת ישראל, אזור תעשייה מתקופת הברונזה ובו בית יוצר מסקרן; מרחב צפון עובד במרץ, ובין חפירה לחפירה, פוגש את הקהילה 

"ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" (דברים, כ"ח, ו') 

באיזה אתר מפורסם התגלה הפסוק על משקוף שער בית כנסת, שהגיע עד לפתח התצוגה הארכיאולוגית של מוזיאון ישראל?  
כמובן – בבית הכנסת הקדום במרות שבגליל העליון!  

בימים אלה, מבצע צוות מומחי מנהל השימור, בהובלתו של אילן מזרחי, עבודות שימור בבית הכנסת המפורסם. בית הכנסת העתיק במרות התקיים במשך תקופה ארוכה של כ- 1400 שנה, מתקופת החשמונאים ועד לתקופה הצלבנית.  

בית הכנסת נחפר בשנות ה-80 ע"י צבי אילן, יוסי סטפנסקי, ומתנדבים מהאזור. במקום נמצאו שרידים מפוארים, שמספרים לנו על גודלו ועל עושרו של היישוב היהודי, ובהם פסיפס יפהפה, בורות ומערכת מסתור. מתחת לרצפת אחד החדרים, שכנראה שימש כמחסן של בית הכנסת, נמצא מטמון מטבעות זהב וברונזה כשהוא מוחבא. המטמון שימש, כנראה, כקופת צדקה של תושבי מרות.
אל הצוות המופלא של אילן מזרחי מתלווים חיילים וחיילות, במסגרת פרויקט "צבא הגנה לטבע", בזכותם – האתר עבר מהפך בחודש האחרון.  

בהזדמנות זו, נאמר תודה לאבישי חברוני, שמוביל אצלנו במרחב צפון את פרויקט "צבא הגנה לטבע". פרויקט זה, בשיתוף גופי שמירת טבע ושמירת מורשת נוספים, כולל אתרים רבים נוספים, שיובאו כאן בהמשך. יש למה לצפות!  

ד"ר, תציל אותי: שרידי מבנה מהתקופה המקראית בחפירת פורייה  

לאחרונה התקיימה חפירת בדיקה בחורבת מנורים, הצמודה לבי"ח פוריה, בניהולו של נועם זילברברג מרשות העתיקות ובמימון חברת מקורות. החורבה ממוקמת ברכס פורייה וצופה אל הכנרת, ומהאתר תצפית לנוף עוצר נשימה. במהלך החפירה, נחשפו, בין היתר, שרידי מבנה מהתקופה המקראית – ימי ממלכת ישראל, כ-2,900 שנה לפני זמננו. המבנה רחב ידיים, ובאחד מחדריו נחשפו על מפלס הרצפה שני קנקנים שלמים (אך לא תמימים), שכנראה נשכחו ונשברו עם קריסת המבנה. שמחנו לארח את הציבור הרחב במקום, בימים פתוחים שקיימנו באתר, וגם – את הנהלת בית חולים פורייה.

חיי נוודות או התיישבות קבע? החפירה בכפר כנא מעוררת שאלות על תקופת הברונזה הביניימית 

במהלך חפירת הצלה בניהולו של הארכיאולוג עבדאללה מוקארי, נחשף יישוב מתקופת הברונזה הביניימית (2000-2500 לפסה"נ), המעיד על התיישבות קבע גדולה ומפותחת במקום. הממצא יוצא דופן, שכן תקופת הברונזה הביניימית מתאפיינת בכפרים פסטורליים, בעלי אופי נוודי.  

בחפירה נחשפו כ-25 חדרים בגדלים שונים, בחלק מהם התגלו מתקני בישול, מוקדי שריפה ואבני שחיקה מבזלת, וכן כלים רבים שבורים באתרם המקורי, ממש כפי שהונחו שם לפני אלפי שנים. אחד הממצאים המסקרנים ביותר בחפירה היה חדר קטן במרכז היישוב, שהכיל מתקן עגול ומרוצף, ועל רצפתו כמות גדולה של זרעים, שבודאי ייבדקו בהמשך. כמו כן, נחשף חדר המוקף ספסלים ואבן מצבה גדולה, ששימשה, כנראה, לפולחן.  

לצד הפועלים המקצועיים והמסורים, סייעו בחשיפת המורשת המקומית ילדים ונוער מהאזור. הפרויקט הקהילתי, שהתבצע במרביתו בהובלת הארכיאולוג איאד בשאראת, כלל את חניכי מכינת בית זרע שחפרו באתר שבוע שלם, וכן מאות תלמידים מטורעאן, מנצרת, דיר אל אסד, יפיע, עין מאהל והכי חשוב – תלמידי כפר כנא, שזכו בחפירה ליד ביתם!

הפעילות הקהילתית התמקדה בעיקר בדרך הרומית שנחשפה בסמוך לשטח מתקופת הברונזה. דרך זו, השתמרה באופן יוצא דופן, והיא מרשימה באיכותה.  

לצד התעניינות רחבה מהתקשורת הערבית, התקיימו בחפירה ימים פתוחים לעשרות אנשים, שהגיעו מקרוב ומרחוק. 

תודה לבוטרוס חנא– ארכיאולוג המחוז, ולעבדאללה מוקארי שאפשרו את הפעילות, ליוו ותמכו ועזרו בכל! וכמובן – לכל צוות רשות העתיקות, הפועלים הצוותים החינוכיים שליוו את הקבוצות והחופרים הצעירים.  

רוצים לשמוע עוד? לסיקור החפירה בתקשורת בערבית.

יוצרים – היסטוריה 

במושב ציפורי נחשף בית יוצר ואזור תעשייה מרכזי וחשוב מהתקופה הרומית. אזור התעשייה התגלה בשתי חפירות הצלה, בניהולו של הארכיאולוג ברק צין. בחפירה הראשונה נחשף בית יוצר, הכולל כבשן צריפה ובריכת פילום טין, ובחפירה הנוכחית נחשפו שרידים נוספים, המעידים על קיומה של תעשיית מתכת, זכוכית וכלי חרס. כלי החרס שהתגלו במקום הם קערות, קדרות וקנקנים מרשימים, המוכרים לנו מישובים יהודיים אחרים באזור. 

ניכר, כי הגבעה של המושב, הממוקמת מדרום לעיר הרומית, היתה אזור תעשייה מרכזי וחשוב, שפעל במקביל לבתי יוצר מרכזיים כגון כפר חנניה ושיחין. המשך המחקר יניב תוצאות נוספות, שבתקווה, יעזרו לנו להבין טוב יותר את אופי אזור התעשייה, מי היו התושבים בו, וחשיבותו האזורית בתקופה הרומית הקדומה והתיכונה.