חומת מגן ללב: יוצאי מסייעת 7020 מאמצים אתר לזכרם של חבריהם שנפלו
כבר כמה שנים שהאתר הארכיאולוגי עין נקעה, לצד כביש 1 למרגלות מבשרת ציון, מאומץ על ידי יוצאי הפלוגה המסייעת 7020, לזכרם של חבריהם שנהרגו במבצע "חומת מגן".
כשמדברים על ארכיאולוגיה – עין נקעה הוא מעיין המנוקז על ידי נקבה חצובה למערכת של בריכות ותעלות ייחודיות, שהותקנו לשימוש בתקופה הרומית, ככל הנראה על ידי חיילי הלגיון, כחלק מפיתוח הדרך המובילה לירושלים.
מבחינה קהילתית עין נקעה זכה לכינוי "עין מסייעת". המקום מטופח ומטופל על ידי יוצאי הפלוגה, שהתקינו במקום דק עץ, שולחנות פיקניק, נטעו עצי פרי ועוד. בחודש שעבר נערכו באתר עבודות שימור כחלק ממיזם "הצלת אתרים" במימון משרד "ירושלים ומורשת", וחברי הפלוגה הגיעו להתנדב ולקחת חלק בשיקום.
סגירת מעגל (או מתומן..) בכנסיית הקתיסמה
בשנת 1992, בעת פיקוח על עבודות להרחבת דרך חברון בירושלים, נחשפה כנסיית הקתיסמה – מהחשובות בכנסיות ארץ ישראל, במיוחד לראשית הנצרות.
כנסיית 'קתיסמה', היא כנסיה שהוקמה במקום שע"פ המסורת הנוצרית (המבוססת על הפסוק בפתיחה), נחה בו מרים במסעה לבית לחם, בדרכה ללדת את ישו.
המסורת המתייחסת ל"כסא מרים" תפחה וקיבלה ממדים של נס וקדושה. בין היתר, סופר כי מרים הבחינה בצד הדרך בסלע גדול תחת עץ תמר, ומיהרה להתיישב עליו. היא ביקשה מיוסף מעט מפירות העץ, אך הוא התקשה להגיע אליהם בשל גובהו הרב של העץ. לפתע, רכן העץ מטה, ואפשר ליוסף לקטוף את פירותיו.
כנסיית הקתיסמה והמנזר שהוקם לצידה, היו, כנראה, אתרי הקדושה הראשונים שהוקדשו למריה תיאוטוקוס ("אם האלוהים"). כנסיית הזיכרון המתומנת, מציגה את הסלע עליו נחה מרים, ומיקומה על דרך המלך, כה סמוך לבית לחם, חיזקה את המסורת והקנתה לה פופולריות רבה בקרב צליינים בתקופה הביזנטית.
הכנסייה, שהפכה לאתר קדוש במאה ה-5, עברה שיפוץ מקיף בסוף המאה ה-6. עם כיבוש הארץ בידי הערבים הותקן בחלק הדרומי של הכנסיה מסגד, ונבנתה בו גומחת תפילה – מיחראב. הכנסייה שימשה במאות ה-8-9 בו-זמנית, נוצרים ומוסלמים.
מעניין לדעת, כי התוכנית האדריכלית של הכנסייה הרשימה את המוסלמים, שבחרו לבנות את כיפת-הסלע כמבנה מתומן, בדומה לקתיסמה.
ומדוע סגירת מעגל? משתי סיבות. הראשונה, ממש עכשיו יוצא לאור הפרסום הסופי של החפירות הארכיאולוגיות שניהלה רינה אבנר באתר, כרך 69 בסדרת IAA Report.
כחשיבותה של הכנסייה לעולם הנצרות – כך חשיבות פרסום הדו"ח הסופי למחקר הארכיאולוגי של התקופה הביזנטית. הסיבה השנייה – החפירות הארכיאולוגיות בכנסיית הקתיסמה שוב מתחדשות, וגם הפעם כתוצאה של פיתוח, וסלילת נתיבי הנסיעה לרכבת הקלה בירושלים.
ירושלים בניחוח חו"ל – סדנת ה-Edicula
לפני מספר שבועות התקיימה בירושלים סדנת EDICULA, שזה קיצור של "Educational Digital Innovative Cultural heritage related Learning Alliance”). מדובר בסדנה ייחודית שעוסקת בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים בחקר, שימור ופיתוח אתרים ארכיאולוגיים. זהו פרויקט משותף לרשות העתיקות, אקדמיית "בצלאל", אוניברסיטת אתונה, אוניברסיטת ספיאנצה ברומא וגופים נוספים.
הסדנה התקיימה במגדל דוד בעיר העתיקה ולקחו בה חלק עובדי מגוון האגפים ברשות העתיקות, סטודנטים מ-"בצלאל" ומחו"ל. בנוסף לחילופי ידע, נוצרו בין משתתפי הסדנה קשרים עם פוטנציאל לשיתופי פעולה פוריים וחובקי עולם. אגב, חשוב לציין שהאורחים מחו"ל מאד התרשמו מהיכולת והעשייה של האנשים שלנו.
