לאחרונה צצה ועלתה מחדש סוגיית הממצאים מארץ ישראל, השמורים במוזיאון לארכיאולוגיה באיסטנבול, ובהם, בין היתר, כתובת השילוח, לוח הסורג מהר הבית, ומכתבי גזר.
פריטים יקרי ערך אלה, הופקדו לתצוגה באיסטנבול כחלק מהפעילות הטורקית הארכיאולוגית שנעשתה בארץ הקודש.
מעניין להכיר, בקצרה, את עיקרה של פעילות זו, ואת הדמות החשובה בהקשר לכך.
הפעילות הארכיאולוגית הממסדית הטורקית, מתקשרת לחפירותיו פליסיאן דה סוסי במצדה, ומאוחר יותר – בקברי המלכים בירושלים, אשר נעשו בהרשאת השער העליון המנגנון השלטוני של האמרפיה העותמאנית.
הפעילות הזו הגיעה לשיאה, בגיבושם של מערכות חוקים וכללים, שנוסחו בשנת 1884.
מערכת חוקים זו, מהווה, למעשה, את הבסיס לחוק העתיקות הישראלי הנוכחי.
ניסוחו של החוק העות'מני בשנת 1884, משויך לאחד מגדולי הארכיאולוגים בתולדות הארכיאולוגיה, באימפריה העות'מנית ובכלל-  עוסמאן חמדי ביי. זו לשון החוק:

סעיף 1 : אל השרידים אותם השאירו אוכלוסיות קדומות של הארצות, שהן

כעת בשליטתה של האימפריה העות'מאנית, יש להתייחס כאל עתיקות.

הכוונה היא למטבעות כסף וזהב ומטבעות עתיקים אחרים, כתובות המביאות

אזכור למאורעות היסטוריים, פסלים, קברים, חפצי קישוט עשויים חומר,

אבן וחומרים אחרים, כלי נשק וכלי עבודה, פסלונים, טבעות משובצות

באבנים, מקדשים, מבני קרקס, תיאטראות, ארמונות, מבצרים, אמות מים,

גופות וחפצים שנמצאו בקברים, בתלים המשמשים לקבורה, במבני–

מאוזוליאום וכן עמודים) דגן וקמפינסקי תשנ"ב).

בהמשך החוק, מודגשת העובדה כי החפצים הכלולים בתקנה זו, וביניהם גם כאלה שקשורים לציוויליזציות מסופוטמיות, הלניסטיות, פניקיות ועד, הם רכוש השער העליון, ואין להבריחם מחוץ לגבולות האימפריה.
חשוב לציין, שאין בחוק העות'מני הגדרות כרונולוגיות, והוא מתייחס באופן כללי לאוכלוסיות קדומות, מתוך הבנה של עוסמאן חמדי ביי, כי מדובר בנושא מובן מאליו, שאין צורך לפרטו.
עוסמאן חמדי ביי היה ארכיאולוג דגול, שבין חפירותיו האתר ההלניסטי בקומגנה שבהר נמרוט, ובאקרופוליס בצידון, שם הוא חשף וגילה את סרקופג אלכסנדר, שהוא בין הממצאים הארכיאולוגיים המפוארים והמהוללים ביותר שהתגלו עד לימנו.
עוסמן חמדי ביי גם היה צייר מהולל, ולטעמי – הגדול מבין כל הציירים העות'מנים, ומי שאף ייסד את המוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. כאמור – אותו מוזיאון נהדר, שבין חלליו מוצגים בצנעה הפריטים מארץ הקודש.

כתוב: ד"ר יובל ברוך, ראש מינהל ארכיאולוגיה