מרכז המבקרים מציג לציבור פסיפס מרהיב בן כ-1700 שנה, מהיפים ביותר שנחשפו, בקנה-מידה עולמי

מרגש: לאחר שנים של 'מסע הופעות' במוזאונים החשובים ביותר בעולם, בהם המטרופוליטן בניו יורק, הלובר בפריז, האלטס מוזיאום בברלין, הארמיטאז׳ בסנט פטרבורג ועוד, פסיפס לוד המרהיב – מהיפים שהתגלו בישראל ובעולם, שהיה חלק מרצפתה של וילה מסוף המאה ה-3 – תחילת ה-4 לספירה, שב ללוד, והוא מוצג לציבור הרחב.

בסוף יוני, השיקו עיריית לוד ורשות העתיקות את "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי", במעמד התורמת, הגברת שלבי וויט, ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו, י"ור מועצת הרשות פרופ' יהושע שוורץ ומנהל הרשות, אלי אסקוזידו. באירוע השתתפו נציגי קרן לאון לוי, בכירים ברשות העתיקות, משרד התיירות, עיריית לוד ומכובדים.

האירוע סוקר ע"י כל סוכנויות הידיעות החשובות בעולם ופורסם בכלי תקשורת מרכזיים כWashington Post-, CNN, YAHOO, Le Figaro ועוד

הפסיפס התגלה בשנת 1996 במהלך חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני הרחבת רחוב החלוץ בעיר.

בהיעדר תקציב לשימור ופיתוח האתר לתצוגה, כוסה הפסיפס בתום החפירה.
זאת, עד שבשנת 2009 מצאה רשות העתיקות – בנדיבותה של קרן לאון לוי ושלבי וייט, תקציב לחשיפתו המחודשת והוצאתו לצורך שימור, ולבסוף – להחזרתו לאתר כמרכז ארכיאולוגי פתוח לקהל.
הפסיפס התגלה בשנת 1996 במהלך חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני הרחבת רחוב החלוץ בעיר. בהיעדר תקציב לשימור ופיתוח האתר לתצוגה, כוסה הפסיפס בתום החפירה.

זאת, עד שבשנת 2009 מצאה רשות העתיקות – בנדיבותה של קרן לאון לוי ושלבי וייט, תקציב לחשיפתו המחודשת והוצאתו לצורך שימור, ולבסוף – להחזרתו לאתר כמרכז ארכיאולוגי פתוח לקהל.

לדברי רענן כסלו, מנהל הפרויקט: "הפרויקט הוא מהגדולים והחשובים שנעשו עד היום בישראל בהובלת רשות העתיקות. הקמת המרכז היוותה אתגר גדול בשימור, באדריכלות וביצירה של חוויה ייחודית לביקור הקהל.
עבודות השימור שנעשו כאן, על בסיס מחקר ולימוד על אופן עשיית הפסיפס בעבר, הן מהמסובכות שבוצעו בישראל ובעולם. השיא היה החזרת הפסיפס לאתרו במבצע רב-שלבי, תוך השלמה וחיבור של כל קטעי הפסיפס. כמו פאזל גדול, חלקי הפסיפס הוחזרו אחד אחרי השני ליצירת התמונה השלמה. חיבור החלקים היא עבודה מקצועית ברמות הגבהות ביותר, תוך יצירת השלמות והתאמות, כדי שהפסיפס יוצג בדיוק כמו שנוצר לפני כ-1700 שנה."

"במקביל לעבודות השימור", מספר רענן, "היה אתגר גדול, לתכנן מבנה חדש, ששומר על הערכים המרכזיים של הפסיפס, הקונטקסט הארכיאולוגי וסביבתו, וגם – נותן כבוד לארכיאולוגיה ולבית האמידים מהתקופה הרומית; מבנה שמשתלב בסביבה הקיימת מצד אחד, ומצד שני – מהווה עוגן תיירותי לעיר לוד; יצירת מסלול ביקור לקהל, שיכול להעביר את הסיפור של הפסיפס תוך יצירת חוויה בלתי אמצעית והצגה של ההיסטוריה של לוד.
אני מקווה שהאתר והפעילויות המתוכנות לקום בו, יתרמו בראש ובראשונה לתושבי לוד, ושבעתיד המרכז יוביל לעלייה בזרם המבקרים ויהפוך למוקד משיכה תיירותי. בפן האישי, מאוד מרגש להיות חלק מפרויקט שלקח 26 שנה, מיום מציאת הפסיפס, עד להשלמת הפרויקט ולהצגתו לקהל הרחב במרכז החדש."

אנו מוקירים תודה לכל העושים במלאכה ברשות העתיקות: 

חפירה ארכיאולוגית: מרחב מרכז – מרים אבישר ז"ל, אמיר גורזלזני, 
חגית טורגה 

טיפול ושימור הפסיפס:

ענף שימור אומנותי במינהל שימור –

ג׳ק נגר, ראלב אבו-דיאב ומארק אברהמי ועובדי הענף

חזון, הקמה וניהול: מינהל שימור, רענן כסלו

אוצרות: תחום אוצרות המדינה

אלגרה סבריאגו, עדנה אייש ומיקי סבן

ניהול הפרויקט: אד' לילך נוימרק – מעשה שימור

תכנון המבנה: אדריכל עמית נמליך – נמליך אדריכלים

תכנון נופי: אדריכל אורנה בן ציוני, אדר' עידית ישראל – אב אדריכלות נוף

תכנון וביצוע תוכן, תצוגה ומולטימדיה: התעשייה – תוכן, עיצוב טכנולוגיה בע"מ

פיקוח: גוני הנדסה בע"מ