CIO ,PMO… בשנה האחרונה מסתובבים במסדרונות רוקפלר לא מעט פרצופים חדשים ממנהל מערכות דיגיטליות ומידע. מי החבר'ה האלה עם שמות התפקיד המסתוריים, ואיך כניסתם לרשות תשדרג את החיים של כולנו? יצאנו לבדוק

תתארו לכם עולם, בו כל מערכות המידע הארכיאולוגיות מסונכרנות ונגישות לכם בלחיצת כפתור מכל מקום; עולם בו עובד בחפירת יבנה יכול לגשת בקלות לנתוני חפירת הכותל, עולם שבו כל מי שמתעניין בארכיאולוגיה יכול פשוט להיכנס לאתר של רשות העתיקות ולראות הדמיה של מטבע עתיק ו-"לסובב" אותו לכל צד על ידי העכבר, להגדיל ולהקטין… ואולי, באמצעות כפפות מיוחדות, אפילו להרגיש אותו באצבעות…

נשמע כמו אוטופיה? אולי קצת, אבל אנחנו בדרך הנכונה. אנשי מנהל טכנולוגיות ומידע שואפים לשפר מאוד את היכולות שלנו לחקור את העולם העתיק, באמצעות היכולות הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות היום.

עבור רבים מעובדי הרשות, כל מה שקורה בתוך מנהל המידע והמחשוב נמצא בגדר תעלומה. כן, אנשים עובדים שם, מתקנים מחשבים, מחברים חוטים .. אבל מה עוד?

באנו להכיר את מנהל מערכות דיגיטליות ומידע של רשות העתיקות מקרוב. אז "בואו נפזר את מסך הערפל":

נעים מאד, למי שלא מכיר: מנהל טכנולוגיות מידע יושב במוזיאון רוקפלר ועובדים בו 19 נשים וגברים. כמה מהם פינו זמן כדי לשבת איתנו לשיחה, ביניהם עובדים ותיקים מאד, כמו אברהם חג'ג' (מי לא מכיר את אברהם?), ראש צוות טכנאים, שעובד כאן כבר 22 שנה, טלי נתנאל, ראש המנהלה, כאן כבר 29 שנה, וארקדי מוטור, ראש צוות פרויקטים ומיקור חוץ, שאחראי על הטמעה, הדרכה וטיפול במערכות שהן לא חלק מהמערכות הפנימיות של הרשות, אבל נמצאות אצלנו בשימוש. יש כאן גם עובדים חדשים וחדשים מאד, כמו הטכנאי גל קורם, שהגיע רק החודש. או ארז נבוני, ראש צוות תשתיות, שהגיע לכאן רק לפני חודש וחצי. בהמשך, נציג כאן עוד מהנפשות הפועלות, ובינתיים נחזור קצת אחורה, ל'תקופה הפרהיסטורית', תרתי-משמע;

"הגעתי לרשות העתיקות בשנת 1995", מספרת איריס יוסיפון, מפתחת תוכנה במנהל. "במשך תקופה, הייתי אוצרת של התקופה הפרהיסטורית, עד שגויסתי בדחיפות למחלקה חדשה שמטרתה היתה להתמודד עם האיום של באג 2000. אז, רתמו לנושא עובדים מכל המחלקות, מעולמות תוכן שונים לגמרי. בעיקר חיפשו אנשים עם רקע כלשהו בתכנות, בנוסף לרקע בתחום הארכיאולוגיה, כי ככה היה קל יותר לעשות את השינויים הנדרשים בקוד".

אחרי שאיום באג 2000 חלף, יוסיפון החליטה להמשיך לעסוק בצד של הקוד, וכיום היא מפתחת בסביבת אורקל, בסיס הנתונים עליו מבוסס כיום חלק גדול ממערכות המחשוב ברשות.

מערכות בסכנת קריסה

"כשהגעתי לכאן בנובמבר 2020 ראיתי טכנולוגיות מאד ישנות, מערכות שלא מתקשרות אחת עם השנייה, או מתקשרות בקושי רב וחוסר במערכות בסיסיות. בשורה התחתונה: "מצב מערכות ותשתיות המידע ברשות העתיקות היה רע!" מסביר תומר זלינגר, מנהל מינהל מערכות דיגיטליות ומידע. תומר הגיע לרשות משירות במשרד ראש הממשלה, שם גם עסק בתחום במשך שנים רבות.

על שלוש מערכות עמדה הרשות

עבור מי מכם שלא מכירים: ישנן 3 מערכות מחשוב מרכזיות עליהן מבוססת ליבת עבודת רשות העתיקות:

מערכת "דנה" – מערכת התומכת  בעבודה החפירה בשטח. היא, למשל, נמצאת במחשב הנייד של מנהלת החפירה, וממנה מתחילים לתעד את השטח והממצאים שיוצאים מהאדמה.

מערכת נוספת, היא מערכת "מנורה", בה מתעדים את מחזור החיים של פרויקט החפירה, משלב הגשת הדרישות של היזם, ועד שלב האוצרוּת.

ישנה גם תשתית המיפוי הגאוגרפי (GIS), שגם בה נמצאים נתונים רבים. מדובר במערכת בפיתוח עצמי המבוססת על המוצר המוביל בעולם למיפוי וניתוח גאוגרפי של חברת ESRI

"'דנה' ו-'מנורה' הן מערכות הליבה של הרשות", ממשיך תומר. "למרבה הצער, שתיהן עונות להגדרה "עתיקות", בעיקר בגלל היעדר תשתיות שיתמכו בהן. כדי להבין; כרגע המערכות הללו מבוססות על אורקל 11 –  גרסת תוכנה שכבר לא נתמכת. בעוד שבעולם היום כבר עובדים עם אורקל 21".

תומר מוסיף, שישנן גם מערכות תמך רבות עבור המחלקות המנהליות – כגון הכספים, הרכש, ומשאבי אנוש. חלקן זקוקות ל"מתיחת פנים", וחלקן דורש פיתוח מחדש' לצד הוספת מערכות שכלל לא קיימות, והכרחיות לכל ארגון, הוא אומר. "אבל נכון לעכשיו, מנהל טכנולוגיות מידע מתמקד קודם כל במערכות לעובדי הליבה (הארכאולוגים) לצד שדרוג משמעותי של התשתיות, במטרה לפשט את התהליכים, ובתור התחלה, להקל על עובדי הרשות לעבוד".

"הגעתי לארגון עם אנשים נפלאים, שעושים עבודה מדהימה' וכל זאת – למרות התשתיות הישנות ומערכות המידע הקורסות", הוא אומר. "אנחנו רוצים להקל עליהם ולהביא את עובדי הרשות לחזית הטכנולוגיה. במשך שנים הרשות עשתה מה שיכלה במשאבים הנתונים, אבל אפשר וצריך לעשות הרבה יותר".

אז מה עושים?

הנהלת הרשות נתנה אור ירוק לטיפול במצב הקיים, אבל כדי שהדברים יתחילו לקרות, היה צריך להגדיל את מצבת האדם במנהל. "רצינו להביא לכאן אנשי הייטק, כי ידענו שהשילוב של אנשים ששולטים בטכנולוגיות החדשות עם העובדים הוותיקים ששולטים בכל הידע, יהיה השילוב המנצח".

אבל לגייס אנשי הייטק טובים זה לא פשוט, בשוק התחרותי של היום – ולכן בנינו, בסיוע משרד התרבות והאוצר, מודל העסקה, המאפשר לנו להציע שכר תחרותי לעובד הרשות. מודל זה, לצד העניין המקצועי הטמון בעתיד הטכנולוגי ברשות, מסייע לנו להביא עובדים מצוינים. אני בכלל טוען שאנחנו חברת סטארט-אפ", ממשיך תומר. "יש כל כך הרבה מה לעשות בכל כך הרבה תחומים, שזה כמעט כמו להקים מחדש את מערכת המחשוב".

מה החזון שלכם עבור מערכות הרשות ?

תומר: "אנחנו רוצים שכל המערכות 'ידברו' ביניהן. שאם, לדוגמא, מישהו יזין נתון במערכת 'דנה', ניתן יהיה לראות את הנתון הזה גם ב-'מנורה' וגם על המפה הגאוגרפית. לכאורה זה נשמע ברור מאליו, אבל היום זה לא המצב. לארכיאולוגים שלנו מגיעות מערכות מתקדמות הרבה יותר".

לחזון הזה יש דדליין?

"תוכנית העבודה של 2022 מוקדשת במלואה לייצוב המערכות הקיימות. זה ייתן לנו אוויר לנשימה, כדי לפנות זמן ולעבור מתחזוקה השוטפת, לפרויקטים חדשים. לצד זה, כבר התחלנו לפתח את התשתית הגאוגרפית ולבנות את תשתית אתר האינטרנט החדש של רשות העתיקות".

בונים בית דיגיטלי חדש ומזמין לרשות העתיקות

האתר הקיים – ישן מאד ואינו "מזמין" את הציבור הרחב לצד אוכלוסיית החוקרים להיכנס אליו, ולכן צריך להחליף אותו", מסבירה רונית דיטמן, ראש תחום מערכות אפליקטיביות, האחראית על  צוות הפיתוח. "האתר קריטי לתדמית של רשות העתיקות כלפי חוץ. זהו חלון הראווה של הרשות, ואנחנו עובדים על החלקים הפופולריים בו יחד עם הדוברות. המטרה היא שבאתר ישתמשו לא רק עובדים, אלא הציבור הרחב: סטודנטים, תלמידים, מורים, ואנשים שאוהבים היסטוריה וארכיאולוגיה. לכן, הוא צריך להיות מצד אחד מאד מעניין וויזואלי, פשוט ואינטואיטיבי, ומצד שני – מתקדם ולא "כבד", כך שיפעל באופן חלק".

לדברי רונית, פרויקט הקמת האתר מכיל רבדים נוספים. למשל, הנגשה של מידע ארכיאולוגי לציבור הרחב ולקהל המקצועי, בשיתוף פעולה הדוק עם מנהל ארכיאולוגיה. "אנחנו חייבים ליישר קו לגבי כמויות המידע העצומות שהרשות ייצרה, לארגן אותו, להנגיש אותו בצורה ויזואלית, אסתטית, ברורה ופשוטה יחסית. את  החומר המדעי, כבר התחלנו להנגיש באופן הדרגתי. המטרה הסופית היא לרכז במקום אחד מידע לגבי כל ממצא וכל חפירה. רק הרשות יכולה ליצר ולהנגיש את המידע הארכיאולוגי הזה, והיא חייבת אותו לציבור".

ארגזים של מידע עולים לרשת

ויש גם את נושא הדיגיטציה של הארכיונים. "אם הגעתם למוזיאון רוקפלר, בטח ראיתם כאן המון ארגזים. אלה חומרים שבחלקם כבר עברו סריקה ממוחשבת יחד עם תחום ידע ומידע, ועכשיו אנחנו רוצים להנגיש את החומר הזה בדיגיטל. התחלנו מהארכיון המדעי הישראלי. נושא הדיגיטציה מאד חשוב. כרגע, רק חלק קטן מהארכיון המנדטורי נמצא ברשת".

זה המקום לציין, שהפלטפורמה הדיגיטלית החדשה, תוכל להתאים לכל ארכיון עתידי. "זה חשוב מאד, כי על התשתית להיות חזקה ואוניברסלית, כך שיהיה קל הרבה יותר להוסיף לה עוד חומרים. כרגע אנחנו מיישרים קו, מגשרים על פערים של שנים מבחינה טכנולוגית. יצירת תשתית טובה ומבוססת, תאפשר לנו להתמקד בעתיד בפרויקטים שיהיו אטרקטיביים לציבור הרחב, ובשאיפה, יציגו את הארכיאולוגיה מזויות מרתקות ובכלים חדשניים".

מחליפים לפלדלת

"ויש גם את נושא אבטחת המידע", מצטרף לשיחה ארז נבוני מצוות התשתיות. "זה נושא קריטי, ובגלל שהוא קצת אבסטרקטי, אני נוהג להסביר אותו בעזרת דוגמא מוחשית: פעם, לכולנו הייתה דלת רגילה בפתח הבית. היום, לכולנו יש 'פלדלת', וזה ברור שזה מה שצריך להיות. למה? הרי גם אם נשאיר דלת פתוחה במהלך היום, אין סיכוי גדול מישהו יפרוץ. אבל הסיכוי קיים. זה בדיוק הקטע עם אבטחת מידע. הפרצה אולי לא ממש קוראת לגנב, אבל התרחיש הזה עדיין לגמרי אפשרי. אבטחת מידע שומרת על המשאב השני הכי יקר ברשות העתיקות (הראשון הוא אנשים). צריך להבין שהמידע שווה הרבה כסף, ולמעשה – אין לו מחיר, כי אין לו תחליף. רשות העתיקות יוצרת וצוברת ידע במשך עשרות שנים, ואם חלילה המידע הזה יושמד או מישהו יגנוב אותו – רשות העתיקות תחדל מלהתקיים".

כמעט היינו שם

רבים מכם ודאי זוכרים שלא מזמן,  ניסו לגנוב מידע מהרשות במטרה לבקש עליו כופר. וירוס שחדר למערכת התחיל להצפין את החומרים, אך למרבה המזל, נתפס בזמן וסולק. המקרה הזה הדליק נורה אדומה לגבי תרחישים עתידיים, אופטימיים פחות.

מה עושים במסגרת אבטחת מידע?

"קודם כל, מגינים על המערכת ולא מאפשרים לווירוסים או להאקרים לפרוץ אליה. דבר נוסף, חשוב לא פחות, היא מערכת אחסון וגיבוי. הרי על כל ממצא שחפרנו אי פעם, אנחנו אוספים המון מידע; מצלמים, מתארים, מתעדים, משייכים לתקופה ולמקום, ולממצאים אחרים. וזה – בנוסף לממצא הפיזי, שזוכה לטיפול באוצרות המדינה. כדי שכל המידע הזה יישמר, אנחנו מתכננים לבנות מערכות אחסון וגיבוי מתוחכמת, לכל תרחיש. גם אם המחשב של משתמש הקצה נהרס, וגם אם קרה משהו לשרת עצמו. כי אם רוצים לשמור על המידע, חייבים להשקיע בהגנתו".

האם בתוכנית העבודה שלכם נמצא גם שדרוג המחשבים לעובדי הרשות?

"אנחנו קונים ציוד חדש, ודואגים לשדרג לכל אחד את המחשב ברמה הכי גבוהה. נכון, עדיין יש עובדים שהמחשבים שלהם איטיים יותר, אבל אנחנו נגיע לכל אחד ואחת. למשל עכשיו אנחנו מחליפים את מחשבי הרכזים של ה-GIS למחשבים מאד חזקים. וכמובן, אם העובד יוצר איתנו קשר ואומר שיש לו מחשב ישן ואיטי, שמקשה עליו את העבודה, אנחנו מחליפים אותו".

מה הסוגיות בהן נתקלים בדרך כלל עובדים שפונים אליכם?

התלונה הכי נפוצה היא על המחשבים האיטיים. אבל תופעת האיטיות כשלעצמה, יכולה לנבוע מכמה סיבות: זה יכול להיות קשור לתשתיות, זה יכול להיות בגלל המערכת הישנה, וכמובן – גם למחשב עצמו. הדבר העצוב הוא, שהעובדים כבר רגילים לעבוד בתנאים כאלה: לשלוח משהו לחיפוש ולחזור אחרי שעשית קפה, כי התהליך לוקח דקות ארוכות, או להקליד אותו חומר כמה פעמים, בכל פעם במערכת שונה. זה לא מתקבל על הדעת. זה משהו שאנחנו רוצים לשנות. לא מגיע לעובדי הרשות לעבוד ככה".

אבל הדברים מתחילים להשתנות. כך, למשל, השיק צוות הפיתוח מערכת לבדיקת תוכניות פיתוח, שמקלה על התקשורת בין היזמים לארכיאולוגים. "עד היום, הבקשות נשלחו בכל דרך אפשרית: בוואטסאפ, מייל, פתק, מזל שלא עם יונת דואר.. אין ספק שעכשיו זה עובד בצורה הרבה יותר יעילה,  והעובדים מברכים על זה", אומרת רונית. "אנחנו אפילו שמחים שיש ביקורת ובקשות לשיפור. עד עכשיו, העובדים דממו. פשוט לא התלוננו. מרוב 'התרגלות' לקיים, הם אפילו לא חשבו שאפשר גם אחרת".

אגב, מה אתם אומרים על תיאוריות הקונספירציה ביחס למכשירי הטלפון החדשים?

"שמענו, שמענו", צוחק תומר. "הסתובבו שמועות בקרב העובדים, שמאז שהותקנה המרכזייה החדשה, מישהו מאזין להם. זה פשוט לא נכון. מדובר במרכזייה חדשנית מסוג VoIP – עוד מהלך שביצענו בתחום שיפור התשתיות. אגב, אנחנו האחרונים מבין משרדי הממשלה שהטמיעו את המערכת אצלם. צריך להבין שהמרכזייה הישנה של רשות העתיקות הייתה זקוקה להתנעה כמעט ידנית. כשהיא היתה קורסת, היה צריך להגיע פיסית ולהתניע אותה..! בנוסף, מי שהתקשרו לרשות, הגיעו ישירות ללשכת המנכ"ל. היום יש ניתוב שיחות, מה שהופך את העבודה למסודרת ונוחה הרבה יותר. ואף אחד לא מאזין לכם, תהיו בטוחים".

יש לכם חלום בתור אנשי מנהל המידע והמחשוב?

"היינו רוצים לקחת את כל עובדי הרשות למסע במכונת זמן, הפעם לא אחורה, אלא שנתיים-שלוש קדימה, כדי להראות להם איך ייראה כל מה שאנחנו עובדים עליו בימים אלה. תאמינו או לא, אבל הכל ישתנה ללא היכר. תהליכי עבודה יהיו פשוטים יותר, מהירים יותר ואינטואיטיביים יותר. זה יהיה עולם אחר, שיהפוך למציאות היום-יומית הטובה שלנו. עוד תראו".