האם הבינה המלאכותית, ש"נכנסה להילוך גבוה" עם חידושים אינסופיים בשנה האחרונה, יכולה להחליף את הידע והניסיון של הארכיאולוגים שלנו?
שלחנו את הארכיאולוג ארי לוי ממרחב ירושלים לכתוב דו"ח ליזם בעזרת כלי ה-AI המתקדמים הקיימים היום.האם זה הצליח? בואו לקרוא!
האם אי פעם חשבתם שתוכלו לכתוב דו"ח ליזם מבלי להרים אצבע? שתוכלו להתרווח בכיסא, בזמן שמישהו אחר עושה עבורכם את כל העבודה השחורה – תוך שניות?
ובכן, החלום הזה קורם עור וגידים; הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ואפשר להיות בטוחים שהיא לא תפסח גם על הארכיאולוגיה.
נעים להכיר – רובי בוט, ChatGPT Claude.ai ואחרים
הבינה המלאכותית היא טכנולוגיה מתקדמת, שמשתמשת במודלים מתמטיים ובאלגוריתמים מורכבים כדי ללמד את המחשב לחשוב ולפעול כמו בני האדם. בתחום הארכיאולוגיה, היא מציעה פתרונות חדשים ומהפכניים לאתגרים הקיימים, ובשנה האחרונה פורסמו לא מעט מאמרים מקצועיים בתחום.
הבינה המלאכותית הופכת את ניתוח הנתונים לתהליך אוטומטי. פוטנציאלית, היא תוכל לקרוא ולנתח את המידע הארכיאולוגי בצורה מהירה ויעילה – דבר שבוודאי יפנה לחוקרים זמן יקר לצורך פעולות אחרות. בעתיד, לא יהיה צורך להשקיע שעות בניתוח שברי חרס; הבינה המלאכותית תוכל לעשות זאת עבורנו.
בנוסף לכך, הבינה המלאכותית תוכל לדייק, למשל, את ניתוח החרסים: כשהמחשב מנתח את הנתונים באופן אוטומטי, לכאורה יש פחות מקום לשגיאות אנושיות ולטעויות. הצפי הוא, שככל הבינה המלאכותית תתחקה אחר עוד ועוד מידע ארכיאולוגי, היא תגיע לרמת דיוק ומהימנות גבוהה.
אז איך יסתייע המחקר בטכנולוגיות החדשניות?
הבינה המלאכותית יכולה לסייע בזריזות, בלחיצת כפתור, באיתור של מחקרים רלוונטיים מרחבי העולם. זאת, ע"י סריקה מהירה של כלל המאגרים המקצועיים – ובמקרה שלנו, הארכיאולוגיים.
הAIיכולה גם ליצר תקצירים מתוך אותם מסמכים, כך שהחוקרים יוכלו לזהות במהירות מחקר הרלוונטי עבורם.
כבר עכשיו, קיימות בשוק תוכנות שיודעות לקרוא ולסכם קבצי PDF, לייצר ולעבד תמונות, לנסח טקסטים בהתאם לתבניות מוגדרות מראש, ואפילו – לייצר רשימה בביליוגרפית מלאה. בזמנכם הפנוי, נסו את perplexity.ai שגם בגרסתו החינמית מציג תוצאות ראשוניות לא רעות.
"ה-AI כבר יוצרת סרטונים, ומכאן שהיא מתחילה להבין פיזיקה", מספר אביחי אליאסי, יזם החברה AeAi ומרצה במכללה לניו מדיה. "בתיאוריה, אפשר להכניס לתוכנות הללו נתונים של כלי חרס שונים ולאחר מכן לבקש מהן להראות איך יראו לאחר שבירה, או להיפך – לזהות שבר מתוך כלי שלם. בנוסף, ה-AI יכולה לייצר תוכניות אדריכליות, ליצר שחזורים ועוד. הפוטנציאל הוא עצום".
מצוידים בהרבה סקרנות – יצאנו לדרך
החלטנו לנסות ולבדוק האם הבינה המלאכותית כבר יכולה להחליף ארכיאולוגים בכתיבת דוח ליזם.
יחד עם ארי, התחלנו את הניסוי בגיבוש ובדיוק ההנחיות המבוקשות מה-AI. ביקשנו ממספר פלטפורמות בינה מלאכותית שונות, ללמוד את האתר "חדשות ארכיאולוגיות"- וספציפית – את עמוד ההנחיות למחברים. כך, ה"בינה" למדה הנחיות כתיבה בסיסיות, והבינה שעליה לכתוב שנים מימין לשמאל, לציין לפסה"נ או לסה"נ, וכן הלאה.
מבין הפלטפורמות החינמיות שבדקנו, רק אחת הצליחה להתמודד עם למידת התבנית – https://www.blackbox.ai/. מסיבה זו, המשכנו איתה (בלבד) את התהליך.
הכנסנו ל-AI קבצי מידע שהפיקה מערכת הדנ"ה מחפירת מעלה החמישה שניהל ארי, והיא התבקשה לקרוא וללמוד גם אותם.
לאחר הכנות ארוכות, ניתנה הפקודה הסופית – "כתבי בבקשה את הדוח הארכיאולוגי הסופי של חפירת מעלה החמישה".
ולתוצאות
בתחילת התהליך הזנו בדוח המחקר את שמות חברי הצוות המדויקים, אך ה-AI החליטה להפוך את "שלומית וקסלר" ל"שלומית קסלר" ו"את שי הלוי" ל"שי הלל", ואת "סמיון" ל"סימה". השיא היה, כש"איתי אביב, ארכיאולוג נפת יהודה" הפך ל"איתי ערב (מומחה לשמן, יהודה)" ו"ניסן נחמה, הפך ל"ניסן נחמיאס".
תחת פטריה אחת
ה-AI המשיכה בכתיבת הפתיח – "החפירה בוצעה בטכניקות ובכלים שונים, לרבות מכושים, אתים, פטריות ומברשות" …
"זה מסביר למה כולם היו כל כך שמחים בחפירה" התבדח ארי.
משם, הAI החלה לסווג את השכבות באתר החפירה.
היא הצליחה, למרבה ההתרגשות הראשונית, לזהות את מספר השכבות הכללי ולסדר אותן באופן כרונולוגי, אך מה רבה הייתה האכזבה כשהתיארוכים שניתנו לכל שכבה לא התאימו במדויק לממצאים האמיתיים: כל שכבה קיבלה תיארוך שגוי, והתוצאה הייתה דוח מבלבל, שלא ניתן להסתמך עליו.
אם כל זה לא הספיק, הרי שבחלק הסיכום והמסקנות, ה-AI החליטה "לפלפל" את הטקסט ולהוסיף ממצאים ארכיאולוגים שלא היו ולא נבראו באתר – בור מים וחומה מרשימה.
"התופעה שקרתה כאן, נקראת הזיה מלאכותית" מסביר אביחי אליאסי. "אם לא מכוונים את הכלי עם הסבר מאוד מאוד מדויק מהי המשימה (פרומפט), הוא עובר למצב של Helpful Bot; אני חייב לעזור. גם אם אני משקר, אני עוזר. יש דרכים למנוע את זה, ובתור התחלה צריך להגדיר לAI במפורש לא להוסיף דברים שלא הופיעו בטקסט המקורי. אבל הדגמים שנמצאים היום בשוק הם כלליים ולא מוכווני מטרה. הם כמו אדם מאוד מאוד חכם שלא מכיר את המקצוע, ושמאוד רוצה לרצות את המורה".
"יש כיום כלי AI מאוד מדויקות – אבל אז היצירתיות שלהן נפגעת. מנגד, יש כלים שהם מאוד יצירתיים, אבל זה בא על חשבון רמת הדיוק שלהם. כמו שראינו, הם הופכים את סמיון לסימה. התופעה הזו מופיעה גם בבני אדם; יש אנשים גאונים שהם נטולי יצירתיות אבל מאוד מדויקים, ולהיפך".
לדבריו "כרגע, אנחנו עוד נאלצים להשתמש בשני כלים שונים כדי לשלב בין התכונות האנושיות הללו, אבל עוד חודשיים אני מעריך שזה יקרה ב"תחנה" אחת.
אליאסי מוסיף: "כשמדברים על טכנולוגיה, תמיד ההמלצה היא 'לעלות על הרכבת' במהירות. במקרה של ה-AI, הרכבת כבר יצאה מהתחנה – וזו לא רכבת, זה טיל בליסטי. מה שהיה נכון לפני שנה, כל כך רחוק ממה שנכון היום. לפני שנה אם היינו מנהלים את השיחה הזו, רוב הדברים שאמרתי עכשיו לא היו אפשריים".
האם ל-AI יש גם חסרונות פחות מוכרים?
"ה-AI של היום מעט יותר מדי פוליטיקלי קורקט, מה שמקשה עליה להתמודד עם נושאים אנושיים מורכבים, שבוודאי קשורים להיסטוריה האנושית" אומר אביחי "כלי ה-AI של היום לא יסכימו לעבוד עבור מי שינסה, למשל, לכתוב על אלימות מכל סוג שהיא, לכן מחקרים על זנות, מלחמות, שריפות וכו' לא יכולים להסתייע בהם".
"בנוסף, ישנו עניין זכויות היוצרים של עבודות ה-AI. למי שייכות יצירות ה-AI? לכותב הבקשה או לחברה שייצרה את הכלי? מהיכן נשאב המידע והאם הוא הועתק? לשאלות הללו אין עדיין תשובות ברורות. רגולציה היא תהליך איטי ולרוע המזל (או למרבה השמחה) ה-AI מתקדם בקצב פנומנלי".
אז.. בינה בשר ודם או בינה מלאכותית?
נראה ש- לפחות נכון לימים אלה –הידע והניסיון המקצועי של הארכיאולוגים שלנו הכרחי לכתיבת הדוחות.
ה-AI בוודאי תתקדם ותשתכלל – בעלי מקצוע בתחום וודאי ינתבו את הפוטנציאל שלה לכיוון הזה. אבל כרגע, דומה שהיא עדיין רחוקה מיכולת "להתמודד עם העבר".
השימוש בבינה מלאכותית בכתיבה ובפרסום דוחות ארכיאולוגיים טומן בחובו הבטחה להפיכת התהליך לפשוט ויעיל יותר. בתוך כך, ישנן מגבלות ואתגרים שעדיין נדרשים – ובוודאי יידרשו בעתיד הנראה לעיין, כמו הצורך באימות קפדני של העובדות ובבקרת איכות הדוקה. דומה שעדיין, יש לנו הרבה ללמוד -וללמד את המכונה – בתחום הזה.
האם בעוד שנה הדברים ייראו אחרת? לאור הקפיצות הנחשוניות בתחום, לגמרי יכול להיות שכן. נעדכן!