ארכיאולוגיה לנפש 

ארכיאולוגיה לנפש 

צוותי החינוך שלנו, שמגיעים למלונות המשכנים מפונים, מגלים שמעבר להרצאות, למפגשי ההעשרה ולסיורים, אנשים פשוט זקוקים לאוזן קשבת; "שונה לחלוטין מכל פעילות חינוכית שהעברנו" 

מרד בר כוכבא, מטבעות קדומים, הכנת בשמים.. צוותי החינוך במרכזים החינוכיים, במרחבים ובמטה מנהל חינוך וקהילה מתורגלים היטב בהעברת פעילויות, והם הצטיידו במערכי חינוך מסודרים בדרכם למלונות המשפחות שפונו מעוטף עזה ומהצפון. 

אלא שבפועל, הם פגשו ילדים "אחרים". 

"כמי שעובדים עם ילדים יום-יום, זיהינו מייד שמצבם לא רגיל" אומרת עינת קאשי, מנהלת המרכז החינוכי-ארכיאולוגי מרחב דרום. "כולם היו מאוד מתוחים, לעיתים חסרי סבלנות, וחיפשו יחס אישי ומחבק. ילד בכיתה ה' פרץ בבכי באמצע סדנת יצירת פסיפס, ילדה אחרת שאלה, כל כמה דקות, אם יש אזעקה ולאן מתפנים, ילד אחר פחד לגעת בדבק נוזלי.. נתקלנו במגוון אתגרים חדשות שנדרשנו להתמודד איתם. כשהבנו את המצב, עברנו לעבוד בקבוצות קטנות וגייסנו המון סבלנות. חלק מהילדים ומההורים נשארו לאורך כל הפעילות, וגם לאחריה – ליוו אותנו לרכב ושיתפו בחוויות מהעולם שלהם, שמן הסתם, היו רחוקות מאוד מארכיאולוגיה". 

"המפגש עם הילדים והוריהם – ובפרט אלו שפונו מאזורי הלחימה בדרום וחוו היתקלות עם מחבלים, היה לא קל", מוסיף סער גנור, ממארגני הפעילות החינוכית. "אצל חלקם, הפחד והרתיעה מכל צליל או דמות חשודה נשקף מעיניהם, וגרר התכווצות במקום, או בריחה למקום מוגן. קשה לתאר במילים את העצב והחשש שלהם. כל שאלה פשוטה ששאלנו בנושא ארכיאולוגי, זכתה לתשובות הקשורות למלחמה, יריות וטילים. לכל מקום שהלכנו ברחבי המלון או בית ההארחה, נשאלנו היכן המרחב המוגן. הטראומה שחוו עדין מקננת בליבם, ונראה שיעבור זמן רב עד שהפצעים יגלידו וביטחונם יתחזק". 

ילדי שדרות ואשקלון בפעילות הפוגה בכפר המכביה. צילום: עינת קאשי, רשות העתיקות

קסם 

על אף הרגישות הגבוהה, בחדרים קרה קסם. לשעה אחת, הילדים והוריהם הניחו את הדאגה בצד, ובעזרת סדנת פסיפסים, פיענוח כתב עברי קדום, סדנת מטבעות עתיקים, חדרי בריחה ועוד הפתעות שצוותי החינוך הכינו להם, חזרו הילדים להיות ילדים, וההורים שבו לאזור הנוחות שלהם.  

בצד הפעילות למשפחות, דאגה הרשות גם למבוגרים חובבי הידע; מיטב החוקרים והארכיאולוגים מהמרחבים וממנהל ארכיאולוגיה העבירו סיורים בקרבת המלונות, כמו גם הרצאות מעוררות השראה.  

לטובת השוהים בבית, קיימו אנשינו בערבים סדרת הרצאות מקוונת, שבמרכזה עמד הנושא: "מרגעי משבר לתקומה בארכיאולוגיה של ארץ ישראל". בסדרה זכו האלפים שצפו בשידור חי ובהקלטות ההרצאות, לסינטזה היסטורית וארכיאולוגית; החוקרים שלנו סיפרו  כיצד התאוששנו ברגעי המשבר בימי הבית הראשון, בתקופה החשמונאית ובימי המשנה והתלמוד.  
הצלחתה של סדרת ההרצאות בעברית, הביאה פניות ממשרד התיירות ומשרדי ממשלה נוספים ליצירת סדרת הרצאות בשפה האנגלית הפונה לקהל בצפון אמריקה ובאירופה כחלק מההסברה של מדינת ישראל בעולם. מיטב החוקרים דוברי האנגלית נרתמו מיד למשימה, והחזית מול אדום, הלחימה באשורים, שיבת ציון והמרד הגדול ויהודי הגליל, קמו לתחייה כתמונת מראה לתקומה ממשברי העבר – עם הפנים קדימה. 

במצד תמר שבדרום, זכה צוות השימור שלנו לארח מפונים מקיבוץ סעד בפרויקט "אימוץ אתר". אלה, הצטרפו לשימור המצודה, בשיתוף עם מרחב דרום. 

גם אצלנו, בפנים הרשות, קיימו המרכזים החינוכיים פעילויות מקוונות לילדי העובדים שנותרו בבתים, וזאת – עד לפתיחת מערכת החינוך. 

פסיפס עם ישראל חי, מפוני שלומי במלון גולן בטבריה. צילום: עינת עמבר-ערמון, רשות העתיקות.

חוסן חברתי 

"חוסנה של חברה נמדד ברגעי משבר – ביכולתם של הפרטים להתלכד יחד ולתרום זה למען זה, איש ואישה, על פי יכולתם וכישוריהם", אומר סער. "אירועי השעה גרמו לי, באופן אישי, גאווה בשותפיי, עובדי רשות העתיקות, שידעו להירתם בשעת דוחק ולהתאים את עצמם מיד למציאות החדשה שנכפתה עלינו, ולמען האחר".     

אפילו זכינו לפגוש את משפחתו המקסימה של שמוליק פרייריך ממנהל השימור באחת מהפעילויות. צילום: עינת עמבר ערמון רשות העתיקות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 × three =