הדלקת הנרות המסורתית של משפחת דרום –  מקום ששווה ביקור

הדלקת נר של חנוכה בבית הכנסת העתיק בחורבת רימון ביער להב כבר הפכה למסורת רבת שנים.
ב19.12, קיים מרחב דרום של הרשות בשיתוף קק"ל, מגוון פעילויות באתר, בהן סדנאות לילדים, סיורים, והדלקת נר חגיגית על ידי ארכיאולוג המרחב החדש, ד"ר עומרי ברזילי.

חורבת רימון ממוקמת ליד קיבוץ להב בראש גבעה קטנה. שמו של המקום (שנשמר גם בשמו הערבי – ח'ירבת אום אל רמאמין) נזכר כבר במקרא, בספר יהושע (ט"ו 32), ברשימת ערי יהודה. בתעודות בר כוכבא נזכר יישוב בשם "הרמונה". מאוחר יותר גם הירונימוס (342 – 320), מאבות הכנסייה הלטינית שחי בראשית התקופה הביזנטית, מציין ברשימותיו מקום בשם "הרמון" – כפר גדול של יהודים במחוז דרומא, 16 מילין מבית גוברין.

המבנה הבולט ביותר שנחשף באתר הוא בית הכנסת, ששרידיו נחפרו ושוקמו בחלקם. אין מקום מתאים מזה להדלקת נרות החג.

בין המשתתפים בסיור היתה גם קבוצה מחברת "גיאו טבע". קבוצה זו זכתה להדרכת VIP מסבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני: בנה, ליאל, נכח בקהל כעובד החברה.
ראוי לציון המתנדב אורי אמוראי שתרם רבות בארגון האירוע.

הבוסתן נשרף בטרור העפיפונים: עכשיו נחנך בו גן ארכיאולוגי חדש

מה יותר מתבקש מלחנוך גן ארכיאולוגי חדש במהלך ימי החנוכה? גם בקיבוץ כפר עזה חשבו כך, וביום ראשון (25.12), נר שמיני של חנוכה, חנכו את הגן הארכיאולוגי ביישוב במעמד מנהל הרשות, אלי אסקוזידו.

האוירה הפסטורלית ששוררת בגן הארכיאולוגי החדש בקיבוץ כפר עזה, לא מסגירה את מה שקרה כאן לפני כשלוש וחצי שנים.

בליל ל"ג בעומר בשנת 2018, שנחגג ללא מדורות מחשש לדליקה בשרב הכבד, נחת עפיפון נושא לפיד אש בבוסתן היישוב, אשר עד אז – שימש כמוקד מפגש לצעירי המקום. במקום פרצה שריפה עזה, אשר כילתה את מרבית עצי גבעת החרובים שבבוסתן.

המראות והחוויה היו קשים, אבל חברי הקיבוץ לא אמרו נואש, והחליטו להקים אלטרנטיבה לבוסתן השרוף, עבור הנוער. באמצעות קמפיין מימון המונים, והירתמותם של אנשים טובים מהקיבוץ ומחוצה לו, גויסו הכספים הנדרשים שאיפשרו את הקמת הגן המחודש והמשודרג. כך הגענו למעמד החנוכה המרגש ואם חונכים גן ארכיאולגי שאמור לחבר את אנשי היישוב לעתיקות ארצנו, ראוי להתחיל מהדור הצעיר. בקיבוץ הרימו את הכפפה והמדריכה גל כהן מהמרכז החינוכי נגב העבירה סדנאות לילדי כיתות א'-ג' מהיישוב.

לדברי האוצרת עדנה אייש, "הבוסתן המשוקם נבנה בסיוע בני המקום במתחם חדש לחלוטין, בתוך הקיבוץ עצמו, כך שיהיה נגיש יותר לגני הילדים, לבני הנעורים של הקיבוץ ולמשפחות, שיבלו בין עציו. יצירת הבוסתן כללה הקמה של ערוגות צמחים ושתילת תבלינים ועצים רבים, שכבר הספיקו לצמוח. גן משחקים ופינות למנגל ולמנוחה שולבו במקום, במטרה שיהפוך לאחת מפינות החמד המרכזיות והמזמינות של הקיבוץ".

בעזרתם של אוצרות המדינה ומנהל שימור ברשות העתיקות, יחד עם מתכנן הבוסתן והגן הארכיאולוגי יוסי מזרחי הוקמה בבוסתן תצוגה ארכיאולוגית ייחודית, שהוקדשה לנושא "חצר הבית". למעשה, חצר הבית הקדומה היתה מוקד לעבודת היום-יום. שם התנהלו הכנת המזון, האפייה, הכביסה והאכלת בעלי החיים והשקייתם. לעתים ניתן למצוא בחצר בור מים גדול, חצוב בסלע, שבו אגרו את מי הגשמים שניגרו מגג הבית.

בין שבילי הבוסתן פזורים פריטים ארכיאולוגיים מאוספי אוצרות המדינה, כגון שקתות, בור מים, ריחיים לטחינת התבואה ומעגלה. במקום נעשו שחזורים, המאפשרים את הבנת פעולת המתקנים בעת העתיקה. בגן ניתן ביטוי לתעשיות הקדומות המאפיינות את אזורנו = הדגן, שמן זית, ואיסוף המים — ממרכיבי היסוד של החקלאות העתיקה בארץ-ישראל.

תערוכת "חצר הבית" חוברה לתוכן ולתכנון הבוסתן, ומשמשת תזכורת ישירה לעברה של ארץ ישראל, כמו גם הזדמנות לחשוף את המבקרים להיסטוריה ולמורשת של הארץ.

המלצה שלנו? – התצוגה שווה ביקור!!

פרויקט 'ארץ מולדת קמה לתחייה' ממשיך לעונה שנייה: חושפים את חורבת מרשן

תלמידי כיתה ט' בבית הספר שער הנגב השתתפו בעונה השנייה של חפירת חורבת מרשן בדרך נחל שקמה. במסגרת פרויקט "ארץ מולדת קמה לתחייה". במהלך החפירה, שהתקיימה בניהולם של הארכיאולוגים אורן שמואלי ושירה ליפשיץ, חשפו התלמידים, בין השאר, את הקיר הצפוני של רצפת הפסיפס שנחשפה על ידי חבריהם בעונת החפירה הקודמת. במקביל לחפירה, מדריכי המרכז החינוכי נגב אבינעם להבי וחני אטל, העבירו סדנאות שונות לתלמידים.